|
ככלות הכל אצא אל חוף חלומותיי
את שובל שמלתי תישא שלווה נואשת
עיני רואות בשקוע ספינותיי
ולובן מפרשים נטרף בשחור האשד.
וזה אשר היה לי שיר ומגדלור
יניף פנס כבוי מול אכזבה שותקת
ולא יאיר באפלת מגור
את אוניית ליבו המתרחקת.
שברי מכאוב פזורים
ידי לא תאסוף.
העין לא תוריד דמעת יגון חולפת
וכשיגיד לי אור הבוקר סוף
חיוך אדיש וקר יפתח לי את הדלת.
משהו מתחיל לשיר בשקט
ואחר עונה לו כמו בת קול
תמיד אחד מתחיל
ואז נמשכת מחרוזת של שירי אתמול.
ככלות הכל / לאה גולדברג
I love you
I want you
I need you so much
Now I have to face the truth,
I will never be with you.
|
I walk alone
In shadows of death
Can you hear me
|
Almost two weeks have passed
Since the last time we've met,
Knowing it will be the last time
We'll ever see each other.
|
הסיכוי לראות אותך שוב
נראה קלוש מאי פעם
אחרי הכל, אם לא
נפגשנו עד אותו יום
|
לבכות איתך
לגעת בך
לחבק אותך
|
הכאב גדול מנשוא
אתה לא אוהב
לא שוכח
לא סולח
|
ימים חולפים... שבועות, חודשים
והיא לבד
שבויה ביגונה
|
מתחרטת
מתחרטת שלא אמרתי
מתחרטת שלא ניסיתי
מתחרטת שלא העזתי
|
אני לא מבינה אותו. למה הוא לא רוצה לראות אותי? לפעמים אני
מרגישה שאבא שלי לא אוהב אותי. אני כבר לא בטוחה שהוא אוהב
אותי. פעם הקשר בינינו היה נפלא וזה פשוט נעלם ואני לא מבינה
איך???
אני אוהבת אותו והוא כל-כך חסר לי.
|
היום הייתה לי הארה.
הגעתי למסקנה שאני לא שפויה. שאני אף פעם לא אהיה שפויה. שאין
לי סיכוי להיות שפויה.
|
|
|
אני לא חושבת
שאחותי תדע איך
להתנהג, אז כדאי
לא לקרוא לה.
היא לא תבין.
שירה בראיון
נוסף אצל סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
עם מניעים כמעט
טהורים |
|
