|
ילדה קטנה עם כובע מיצחיה.
והוא נשר מזמן, השיער.
|
הגוף כה משותק
והנפש לא שבעה
ובעצם...
היא את הכל מכלה.
|
אל מול המציאות שדורשת
אני גוזמת את שורשי, מאדמת היום,
מנסה לצעוד אל המחר.
|
אני נוסעת, ולא אכפת לי מכלום.
רק להידבק לחלון הקר
להביט על הנוף שזורם, כמו הימים
ויעברו רק שעות
והגעתי
|
מסתכלים עלי, בוחנים
אנשים ריקים, שבשנאה מלאים
|
אני בחלום,
הכל תכלכל,יושבת לי על ענן
מדליקה סיגר,מסך עשן
מה נשאר?
|
עננים נשברים
הוא כועס מבפנים.
עשינו מעשים רעים,
ושוב שוטף אותנו במים קרים.
|
מצאתי אהבה.
היא מדהימה, הוא מקסים.
ליבי כנהר גועש, עולה על גדותיו
|
עשן שעוטף אותי ושורט כל חלק בגוף
שמיכה לבנה והגוף צרוב.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
וואו!!!
איזה כייף לחזור
לכתוב סלוגנים!
חזי מ-144,
בקאמבק מטורף
חוזר ובגדול! |
|
