[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
אל תאמרי לי שאת אוהבת אותי יותר
הסכמתי לשמוע לא רוצה לקבל
ולא רוצה להשתדל
אם ככה את חושבת אז אולי אני אוותר
אבל אני לא
אני פשוט אשתוק
ואת תנסי לגרום לי לדבר
רק אל תגידי שאת אוהבת אותי יותר

היית שומרת עליי
ומוציאה ממני את כל הכעס
מכווצת אותי
ומשחררת אותי
אני רוצה לנשום אותך אליי
להכניס אותך לכל מקום שסגור בתוכי

שום דבר לא כואב
הרי זה בסך הכל הלב
זה כלום
זה סתם שקשה לי לקום
מה זה יעבור
כל יום יוצא להתאהב
זה בסך הכל הלב

איך ממשיכים עכשיו
כשהלב מרוסק
איך אני אמורה לקום מהכסא
או סתם לשכב בשקט במיטה
איך ממשיכים עכשיו
לחיות על הרצפה

הכוחות שלי אוזלים
אני נחלשת
והאהבה הופכת למועקה
עם הימים אני עוזבת
לא מרצון
העצב דוחף אותי ממך
איבוד של תקווה

לא אמרנו מילה
ולא דיברנו אהבה
כמה זמן לא שמעתי
קול מלא תאווה

גם אותי לקחת
לקחת הכל
כל פעימה ונשימה
וכל מקום קטן של מחשבה
כל טיפה של אהבה
קיבלת כל מה שאת רוצה

ומה עכשיו יעזור לי
להחזיר את הצלילות
איך בכלל אפשר לחשוב כמו בנאדם
בתוך כזאת התאהבות

הכל אותו הדבר
הכל נשאר
בדיוק באותו המקום
איך שנגעת איך שטעמת

ואיזו הקלה או נפילה חדה
כשהיא רוצה אותי
או לא רוצה אותי בחזרה
כשהיא אומרת לי בשקט איך אני שלה

לקראתך הכנתי את עצמי
ציפיות זה דבר רע
בסוף לא באת להיות איתי
איכשהו היתה לי הרגשה
אהבה קשה

5am
collapsed into this bed
don't know where I've been
this is who I am
without the biggest part of me

I will explode again and again
In your shriveled heart
Like a silent hate that won't leave you
That will be with you always

את לא יודעת, אהבה
שאספתי עלה יבש מהמדרכה
עלה שיש לו צורה של כוכב
ואז נזכרתי איך רציתי לכתוב לך
באצבע מלטפת על הגב

כי כל הגוף משתתק
מזיכרון שלנו
מהלב שצועק
מחזיקה שלא להתפרק
צריכה להמשיך להתאפק.

שני כדורים כמו תמיד
ואני הולכת הלאה.

מעניין איך את מתמודדת
מעניין אותי אם את משתגעת
כמו שאני עכשיו
את בטח מלטפת ונצמדת
את בטח מתקרבת אליו

את ניצלת את הרגע
לא הייתי עצמי
ניצלת את החולשות שלי
אהבה שעדיין בוערת
רצון בלתי נשלט
רוצה לצאת החוצה
אבל לא כשזאת את

זה הפחד והמוות
ברגשות
בלאהוב מישהו
ולהתחיל מחדש

אני בוכה כל לילה
ובוהה בקירות
בוכה לדמיונות
לא מדברת על הרגשות
אני מלאה במחשבות
מחשבות רעות
שעות

את בוכה
ואני נושכת שפתיים
כי כואב לי להודות
שאולי הגענו לחלק של סוף

מעניין אם היית מחבקת
או שהיית מתפטרת
מעניין אם היית בוכה

וכל תלתל שהתפתל סביבי
היה כמו הגוף שלך
כמו נחש
גוררת את צווארי איתך
לכל מקום

זה לא פשוט
להחזיק את הקצוות
של השפתיים
לחייך עם העיניים

ידיים קטנות
אחרות שנוגעות
אני מחפשת את הצמרמורות
שצריכות כבר להגיע
אך הן לא מגיעות
איפה כל המילים המרגיעות

כמה מילים
שנראות עכשיו,
כל כך קטנות.
כמה זמן לא כתבתי כך

כשאני שוכבת לידך
במרחק קצר
את מחזקת את ידי
ומנשקת את המצח
בתוך ראשי בוער
רצון צורח

לנשק לך את העור
להרעיד את הנשימות,
את בחיים לא תשכחי
אני תמיד אזכור

כל לילה אשב על הרצפה
ואומר לעצמי
שאת חוזרת להיות איתי

שוב אני קמה
כי אולי התעוררת

תסתכלי לכאן
לתוך העיניים שלי
הכל בסדר
יש עוד מעט זמן
עד שתלכי

בדרך משונה
תמיד נשארת בי תקווה
קטנה אך חזקה
הופכת את הבלתי, לאפשרי




יש סלוגנים
קצרים עם מסר
חד, מהיר ונוקב,
לצערי זה לא אחד
מהסלוגנים הללו,

זה גם לא אחד
מאלה שהם סתם
ארוכים וחסרי
משמעות,
זה סתם סלוגן עם
פתיחה מבטיחה
המשך סתמי סיום
מטופש,
שום מוסר השכל
ושום לקח רק
חתימה טיפשית
בסוף, ממש
סלוגנמניאה
בהתגלמותה.



שלמה נור, חותם
סלוגנים שמנסה
להוכיח משהו עם
הסלוגן הזה,
אין לו מושג מה,
אבל הוא בטח
יוכיח שזה משהו,
אולי 7


תרומה לבמה





יוצר מס' 67165. בבמה מאז 2/5/06 6:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לל. גרייס
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה