|
 ל. רוז כהן 1988 - 2108 ( מקווה )
|
 157180419
והיא קראה אותו לכולם!
לא היה לה שום זכות לעשות זאת, אך בכל זאת עשתה.
מעולם לא היה לה כבוד לתלמידים, העיקר שבמבחן נקבל 100.
|
נפלתי על ברכיי, הסתכלתי עליכם מלמטה, יכלתי למלא נהר עם
דמעותיי, זעקתי לכם "עיזרו לי! עיזרו לי!" ואתם, אתם שתקתם!
|
ואני רק גרגיר בחוף האנשים -
נראה כי רובם מכוסים בדים שחורים.
|
לאהוב את השטן זה לאהוב משהו רע,
להמשך אל הרוע שאצלו בנשמה.
|
אבל אם חושבים - לי מה נמצא ?
יש לי את כל מה שברשימה , כל מה שאני רוצה.
|
אני נוגעת בה, נהיה רטט בידי.
אני נכנסת לתוכה , או שהיא לתוכי .
|
אך אני יושבת מחכה לרוצחיי,
ביודעי כייתכן זה אחרון ימיי.
|
אולי אקבר לי -
בעפר נעורים
אך זכרונותיי הכואבים
לנצח נשארים.
|
הימים שבאו לפנייך -
היו כה אפורים,
ואתה בשבילי -
הסיבה לחיים
|
אני חייה בשביל המחר,
למרות שמחר אולי לא אחייה.
|
|
|
שמעון פרס בא
אלי בחלום
ואמר לי,
בנק'ה, אתה הוא
האיש,
למה? שאלתי,
להגשים את
החזון,
הוא ענה,
שאלתי איזה
חזון?
ואז התעוררתי.
אז שמעון אם אתה
קורא את זה תרים
טלפון או פקס,
או אם אתה רוצה
אני הולך
לישון.
בני סלע, אסיר
ומטופל בבעיות
שינה, וסובל
כרוני
מתסמונת טורת
תמסונת דאון
ותסמונת שגדת |
|
