|
הרגע הזה - ראוי היה שייכתב בספרים מאויירים
עם כריכה אדומה
קשה.
|
מותק?", היא חוזרת אחרייך,
"מה קורה לך?,
אתה לא מדבר ככה!"
|
אתה מחפש מקום שבו תוכל לשבת
ולהוציא את העט מהכיס,
לכתוב על גב היד
מספר משפטים על האישה שלך
|
ומתוך השינה שלי ישלחו הידיים
וירימו את רכסי ההרים בשפלה.
|
"יש כאן מיליון שדים"
היא אומרת לי
"והם עוקצים אותי
ומוצצים את כל האהבה ממני".
|
|
|
"הייתי ילדה
נורא מכוערת.
נראיתי כמו מרבה
רגליים. ואז
בגיל 17 פתאום
גבהתי, רזיתי,
צמחו לי ציצים,
הכחילו לי
העיניים, האף
נהיה סולד
והשיער החליק".
דוגמנית. |
|
