|
זה לא בדיוק דף היוצר הרשמי שלי, ואלו לא בדיוק
סיפורים.
השם האמיתי, הגיל, ומקום המגורים בהחלט לא רלוונטים
לכאן.
אבל זה הוא בהחלט, חלק ממני.
אני מעבירה לך.
אני מעבירה לך את החיוך של הילד שלו, ואת העיניים
הכחולות-כחולות שנוצצות שהוא שמח...
|
הלכתי, והלכתי, ולאן שלא הגעתי לא באתי.
|
אני משערת שהזמן עוד ישנה הרבה, ויבגר. אני מניחה ששנינו
נשתנה. לפעמים נתרחק, ולפעמים נתקרב. אני בטוחה שהנסיבות עוד
ישתנו, אבל החיבור ישאר.
|
כבר המון זמן יש לי מועקה בתוך הגרון, שלא מצליחה להשתחרר.
כבר המון זמן שהבכי עומד לי, תקוע בגרון, ממש קרוב לצאת, וכל
פעם משתחררות להן כמה דמעות, ועוד כמה דמעות, וכל פעם אני
בטוחה, שהנה, הבכי הגדול כבר מגיע, וכל פעם אני נשארת עם טעם
מלוח בפה
|
|
|
יום בחייה של
ארנבת:
מוסיקה יפיפיה
נשמעת ברקע בזמן
שהמסך עולה,
ואנו רואים את
היער ביום קיץ
בהיר. שפנפנה
מרקדת לה
ומכרסמת באיטיות
שיח שנמצא
בסביבה. היא
הולכת בעצלות על
מצע העלים הרך.
פתאום היא
מתחילה להשתעל
ומתפגרת.
וודי אלן |
|
