|
'כלבים ציונים', הוא חושב, 'לאן הם הלכו? לא יכול להיות
שהתריעו על פיגוע כל-כך מהר'.
|
"שני...? זאת את, שני?" האשה נעמדה ובהתה בו.
"זו באמת את!" נועם הושיט את ידו לעברה, "מה קרה לך?"
|
רפאל עומד כשדלת הכניסה לביתו צמודה לגבו, טיפת זיעה נוטפת
ממצחו. לרגליו הוא נועל נעלי ספורט קרועות מעט, המכנס השחור
הצמוד שהוא לובש נראה קצת צמוד מדי ובטן קטנה מבצבצת מבעד
לחולצת הטי האפורה. הוא מביט שמאלה, ואז ימינה - השעה מוקדמת
והרחוב נקי מאדם.
|
מעולם הוא לא חש את התחושה הזו שהוא חש כרגע. לפתע, הוא הבחין
בתזוזה במסך הטלוויזיה. הוא מצמץ, שכן הספק חלחל בו, אבל כן -
משהו נע באחד החדרים בקומות העליונות.
|
השעה כבר מאוחרת, נכנס למכונית.
היא מחכה כפי שקבענו, כוסית קטלנית.
|
שני קופים עומדים ברמזור,
האחד לבן, השני אפור.
שני קופים עומדים ברמזור,
האחד רוכסן, השני כפתור
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?מהר!
תענה!
-אה.. אהה...
-נו, קיבינימט,
אין לי זמן,
הק.ג.ב אחריי!
אפרוח ורוד ואיש
מוזר שנמלט
מהק.ג.ב. |
|
