|
לא היה לו קל לאבריימל'ה שפיצניק.
איש קשה יום למרות שגם בלילה לא היה לו קל, נשוי לתרצה ואב
לקקטוס. הוא היה מסוג האנשים אשר פרט לחמצן לו הם שותפים,
נוכחותם בהחלט לא הייתה מורגשת.
|
"מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח..." פילח קולו של דיויד
ברוזה את האויר בנוסעי אליה, אלמלא זיהיתי את מקור האור ברכב
שבה ממול הייתי מוכן להישבע כי את השמיים מאירים אורות של
זיקוקים...
|
נתקלתי בה די במקרה, טוב למען האמת קצת דחפתי את עצמי לקראתה .
"אה...סליחה לא שמתי לב שאת עומדת כאן", פתחתי במשפט העלוב
ביותר שהומצא אי פעם, ואף קיימת סברה שממציאו הושלך למאסר עם
עבודות פרך לכל ימיו.
|
ראשה של אלמונית
לראשונה,
נערף בידי גרזן דמעה.
|
אני הוא ההוא
הבא בלילות
תר כאורח ובורח
ובורח
|
לא חזיון השווא
ולא התעתוע
יצליחו להכריע את מה שכבר ידוע
|
האם לבעול ללא כל רסן
כאילו אין מחר
ובלי כל קשר לאתמול
בלי לבחול בלי לבחול
|
והיא בשלה - קרואה ומזומנה
|
|
|
נכון יש את
הרוסי הזה שאבא
שלו נהרג במכות
גרזן שהוא היה
בן 14? ושבגלל
זה הוא כותב
ספרים נורא
ארוכים כאלה?
וגם כמה קצרים
מצחיקים פה ושם?
וכולם אומרים
שהוא גאון
וכאלה...? נו...
פיודור
דוסטויבסקי או
משהו כזה...
אז הוא לא מפרסם
בבמה |
|
