|
ronico
...פעם הייתי מהסס, פעם הייתי חושב לפני, פעם לא תמיד לקחתי
סיכון.
ועכשיו?
עכשיו לא היה היסוס, עכשיו לא חשבתי לשניה, עכשיו לא מצאתי את
הסיכון.
ניגשתי, הבטתי בה והכל היה ברור! שום שאלה בעיניה, הכל לבן,
שום כתם...
|
הוא תמיד היה נוסע עם הרצל, אוכל אצל "אברם באגט", מחליף מילה
עם אלברט וניגש רק אליה בדלפק. פעם שמעו אותו אומר שהרבה יותר
נח לו להשתמש בדמויות מהסיפור, כי הוא כבר מכיר, והוא לא סומך
כל-כך מהר על בני אדם...
|
היא ראתה, יחד עם כולם את מה שידעתי כל הזמן וזה לא הפריע לי,
כי הראש כל הזמן אמר לי שזה הדבר הכי נכון. והלב? הוא לא היה
שם בינתיים, הוא הצטרף אחר כך, כשהייתי ממש אני.
כשאתה לא עצמך, אתה לוקח איתך את כל הגוף, אפילו את הראש ואת
המח, אבל לא את הלב.. הוא לא
|
אם אומר "אוהב"?
אולי אמעיט בערך אהבתי...?
אם אומר "רוצה"?
אולי אמעיט בערך תשוקתי...?
|
|
שבועיים בבסיס.
שוב. הפעם זה לא
כ"כ רחוק, זה לא
בבה"ד אחד, זה
במרכז הארץ. אבל
זה שבועיים של
זיון-מוח.
למה?! למה רציתי
להיות קצין?!
- הצוער |
|