|
 177181961
אני תוהה אם את יודעת היכן אני נמצא, והאם את זוכרת אותי בכלל.
מה הייתי בשבילך? אולי רק צל חולף שלא משאיר ולו זיכרון קל
שבקלים. אולי את צוחקת עם גברים אחרים, אולי את רוקדת, עוצרת
את נשימתם של כל הסובבים אותך.
|
4 וחצי בבוקר, הרוח נושבת
ואת יושבת
כל כך יפה, שבא לבכות
בא לבכות
|
you are so far away
from that place I'm
|
I'm older now
my hair is longer
I've seen your smile before, I'm sure
|
your moonlit hair
touches the cold night air
I taste it, it has a rich flavor
I eat another star cookie and cry.
|
בלילה על יצועך תשכבי ערה
תדמייני כל פרט ופרט מהשעה שעברה
ולא תדעי אם לחייך או לדאוג
לא תדעי להחליט אם זה היה טוב או רע
|
בסמטה ליד הכביש
יש שם אור בהיר
הוא דק והוא חודר דרך הסדקים
|
צבעה הצהוב כבר החוויר
הציפוי התקלף
חושף את האדום שמתחת
סימני הציפורניים שנעצת בה
גלויים כעת לכול
|
גל נושק לחוף
גומע את לשון האדמה
את החולות רוצה לסחוף
עם כל הנשמה
|
מעולם לא בכית,
לא כאב לך.
תמיד צחקת את צחוקך הרך
כמו כדורים מתגלגלים על הכביש
פעמונים כלואים בכף היד שלך.
|
את הטפרים שייפו גם כן
הוא שאג כי זה כאב
אחרי זה נאלצו
גם לקבע ת'זנב.
|
חיי ניתכים עליי מהשמיים
חמקמקים כמים
כטיפות הטל על העלים
כחיוך על שפתיה
|
לפני דקה היה אתמול
לפני דקה נתת לי נשיקה
ועכשיו את אורזת את הכל
והולכת בשתיקה
|
פעם היינו מחזיקים ידיים
כשהיינו הולכים ברחוב
זו לא בושה את יודעת
לצחוק כי זה עושה לך טוב
|
לפעמים אתה שמש
וזה כל מה שאתה
אתה רחוק, מעליי
בשמיים
|
אני יודעת שאני רק משאילה אותך
לא כל כך יודעת מה זה אומר
ומה יש מעבר, בצד האחר.
זה לא כ"כ חשוב מה אתה אוהב לעשות
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בטח יש תקדים,
הטיטניק!
תחיה טבת, דוברת
סעודיה בראיון
לNBC. |
|
