|
אז ככה... סקאי היא בחורה שעלתה ארצה לפני שנים מספר
ממקום ושמו קייב. היא כותבת על אהבה ובעיקר על
התאבדות כי האופי שלה לא מרשה לה לכתוב אחרת...
היא בן אדם כבד ומדוכא ביותר... ועל אחריותכם בלבד
לקרוא את יצירותיה...
"אימא יש לנו ג'וקים בבית"- אני צורחת לאימי שרואה איזו אופרת
סבון מחורבנת שלא מקבילה אף לא טיפה למציאות הקשה. היא מסתכלת
אליי במין חוסר רצון מסויים ורק מספיקה לפלוט משהו בסגנון:
"עיזבי, אני רואה עכשיו טלויזיה, תגידי לג'וק שיחכה שעה קלה"
|
כלום, פשוט שום דבר רק קופסא שחורה בלי צורה, נפח או משקל
עטופה בבד משי אדום. מסביב ריקנות - לא אור ולא חושך רק כוכב
אחד קטן שממלא את החלל הריק.
|
|
|
אוקי, אתה נמצא
בבית דו קומתי,
ומחבל נכנס! יש
לך: נייר דבק,
שקית פלסטיק,
דבש (340 גרם),
ואקדח סיכות...
עכשיו, אתה, אתה
נדפקתי אחי(או
אחותי), המחבל
כבר ממזמן הוריד
אותך, אבל השאלה
האמיתית היא: מה
מקגיוור היה
עושה?
אני, תוהה
בשכחה, שוב |
|
