|
אז ככה... סקאי היא בחורה שעלתה ארצה לפני שנים מספר
ממקום ושמו קייב. היא כותבת על אהבה ובעיקר על
התאבדות כי האופי שלה לא מרשה לה לכתוב אחרת...
היא בן אדם כבד ומדוכא ביותר... ועל אחריותכם בלבד
לקרוא את יצירותיה...
"אימא יש לנו ג'וקים בבית"- אני צורחת לאימי שרואה איזו אופרת
סבון מחורבנת שלא מקבילה אף לא טיפה למציאות הקשה. היא מסתכלת
אליי במין חוסר רצון מסויים ורק מספיקה לפלוט משהו בסגנון:
"עיזבי, אני רואה עכשיו טלויזיה, תגידי לג'וק שיחכה שעה קלה"
|
כלום, פשוט שום דבר רק קופסא שחורה בלי צורה, נפח או משקל
עטופה בבד משי אדום. מסביב ריקנות - לא אור ולא חושך רק כוכב
אחד קטן שממלא את החלל הריק.
|
|
|
תרחמו אליי
יאודים טובים
אני חרש עילם
חולה במכלת
פרקים נדירא
ואין לי קסף
לאינטנת ואני לו
יחול לאיכנס
לאטר של במה
כדשה ולכטוב
סלוגנים
לילדים שלי
אנה טירמו לי
ביד נדיווה
אפרוח ורוד
מסתובב עם שלט
בתחנה המרכזית,
ומנסה לשווא
לעשות כמה
גרושים. |
|
