|
""מה הרגיש המשורר בשעה שכתב את השיר שלו?"
לדעתי זה ממש לא משנה, וההסבר אף מוריד מערכו של
השיר. מה שחשוב הוא מה הרגיש הקורא בשעה שקרא או שמע
את השיר.
משום כך אני גם מתנגד נמרצות לניתוח שירים בבתי
הספר. רק שירים חולים זקוקים לניתוח, ואני רוצה
לחשוב שהשירים שלי בריאים, או לפחות במצב קשה אך
יציב."
י. גפן
יואב
הוא כבר מזמן לא יואבי
|
בא לי לשתות איזה משהו אלכוהולי
לעשות קידוש עם הגרעין לשתות לחיים לשתות בירה באיטיות
בחדר המעושן של אלעד
באיזה פאב עם בגדים יפים
|
תנודות גוף ביולוגיות
דורשות פעילות פיזית,
אבל יש גם מנגד את הנפש
שמנסה לשרוד הכל
|
זהו סיפור ממש משעמם, על ילדה עם חיים משעממים נורא...
|
אז אולי כשאני באמתבאמתבאמת עצובה אני לא באמתבאמתבאמת יכולה
לכתוב
|
ניסיתי לקנות חיים,
ניסיתי, באמת!
|
אני לא מסוגלת להסתכל לך בעיניים, העיניים העמוקות האלה שלך...
אתה בקושי פותח אותן, שלא יראו כמה אתה עייף וכמה קשה לך. שלא
יראו כמה צלקות ישנות, כאלה שלא מעניינות אף אחד בכל מקרה...
אולי יגלו משהו בטעות...
|
אל מול החום הזה שעובר לי עכשיו בורידים שבידים
|
לבחור לברוח ולזרוק את עצמי לתוך בדידות חרישית ונוקבת, הרצון
להרוס את השלמות שגדלה בתוכי או שאני בתוכה.
|
אני לא באמת תולעת, סתם קפיטליסטית, שנהנית לשחק אותה.
|
אם יושבים בזוית הנכונה לחלון בחדר שלי, אפשר לראות ציפור
שעוברת כאן בממוצע כל דקה בערך.
|
לפעמים כשאתה מדבר למישהו, זה כמו שיש לו אוזניות של MP3, והוא
מקשיב בדיוק עכשיו לשיר ממש טוב, ומעדיף להתעמק בשיר ולא במה
שאתה אומר. הוא בוחר לא להקשיב לך, הוא לא מרגיש בכלל שאתה שם,
מנסה להגיע אליו.
|
|
|
"תגידי, מה את
עושה אחרי
השבעה?"
(ץ סופית, "101
דברים שאסור
להגיד
בהלוויות") |
|
