|
עכשיו הכל תלוי בו.
המכשירים התנתקו ממנו בזה אחר זה. הוא התנודד.
כל המדענים עצרו את נשימתם.
ידו נשלחה אל הזכוכית, נשענת עליה.
הזכוכית הורמה אל התקרה והילד התמוטט החוצה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
"גיא, אל תבין
אותי לא נכון.
טוב לי איתך.
באמת.
ואני גם אוהבת
אותך.
אני פשוט...
בתקופה קשה .
ואני מרגישה,
שאני צריכה
הפסקה לנשום,
להחליט מה אני
ומי אני לפני
שאני נופלת עליך
ככה...
איך זה?"
"לא רע, ממש לא
רע. קצת דמעות
לא יזיקו"
"הוא עוד יבכה,
המניאק"
מייפל בחזרות
גנרליות לקראת
הפרדה. |
|