|
"מאז השואה הם נזהרים על התחת שלהם" אמר לי מישהו שחיכה איתי
בתור להיכנס למשרד של אלוהים. "לא רוצים להסתבך עוד פעם" הוא
הסביר. השעה היתה כבר אחת בצהריים ועדיין לא נכנסתי למשרד של
אלוהים.
|
הוא תלש את הלשונית, הציץ מאחוריה ולאחר מכן רפרף בעזרת
אצבעותיו לאורך רשימת הפרסים ומספריהם אשר היו מודפסים על
הפחית. "עוד פעם מכונית." אמר לבסוף ונאנח באדישות.
|
"תסלחי לי," פניתי אליה "איזה מין תוכי זה בדיוק?" הצבעתי לעבר
הקוף המכונף שעישן. "הו, אתה מתכוון לרוג'ר שלנו, הוא מסוג
פתרן דילמות."
"פתרן דילמות?"
"בדיוק."
"והוא פותר דילמות?"
"יונק הדבש יונק דבש?"
"כן."
"אז זהו."
"זהו מה?"
"אז הוא פותר די
|
"וזה לא מעניין אותך לדעת למה אני צריך זבוב צהצה?"
"אני בטוחה שיש לך סיבות טובות."
"כן, יש לי, זה בגלל שאני החלטתי שאני רוצה את המחלה הזאת
שהוא מעביר, זה נראה לי סידור טוב."
"יופי."
"את לא רוצה לדעת למה?"
"אתה אוהב לישון?"
|
...ועוד התאמצנו להסתיר את החיוך ולבשנו על עצמנו במאמץ רב
ארשת חמורה.בשביל מה?! בשביל שניים וחצי פגועי הלם?! ובשביל מה
בלבלתם אותנו ואמרתם שיש גופה אחת?! לא סופרים את הגופה של
המחבל! זה לא נחשב! זה בונה לאנשים ציפיות סתם!
|
|
|
I don't believe
in Peter Pan
Frankenstein or
Superman |
|
