|
"קוראים אותי לוציפר", הוא אמר, "ואני שולט על מקום נחמד מאוד
שקוראים לו העזאזל". לוציפר הסתכל מסביבו והתיישב על כיסא
בתנוחת הרגל-על-רגל האופיינית לאנשים חשובים המודעים לכך. "כפי
שאני מבין - אתה, נערי, צריך משהו".
|
"זה המקום היחיד בבית שבו אני נותן לנפשי להתבטא. אף אחד עוד
לא היה כאן לפניך", אמר עוזי לגל כשהתקרבו למחסן. עוזי פתח את
דלת המחסן ולעיניו של גל נגלה מחזה מוזר מאוד.
|
"תעזוב את הילד!", הוא צעק ואיים על האיש בדמוי-האקדח שלו.
האיש נבהל וברח, והנער הוציא חבילת שטרות מכיסו, נתן אותה
לשמעון וגם ברח.
שמעון התפלא מדוע הנער המסומם עשה זאת, אך במקום לברר שם את
הכסף בכיסו והלך משם.
|
שאגת מנוע ההארלי-דיוידסון הקפיצה את כולם על רגליהם. היא
הייתה קרובה לצליל "מי" של אוקטבה שנייה והזכירה שאגת אריה שעט
על טרפו. צליל כזה יכול להפיק רק מנוע הארלי-דיוידסון ממודל
59'- והיה רק אדם אחד שעדיין יכול היה לגרום למנוע כזה לעבוד.
|
הפלקסים כבר מזמן הבינו שהם צורת החיים הנפלאה והנעלה ביותר
בכל היקום. איזו צורת חיים תוכל אי-פעם לחיות חיים כה חכמים
ובאותו זמן כה פשוטים?
|
|
|
אריק ביקש שאני
אסדר לו בורקס
כבש.
אמרתי לו, אין
כבש, יש תרד, יש
גבינה,
יש תפוחאדמה, יש
אפילו פיצה.
רצה כבש.
הלכתי לנדרה
מאור יהודה
וקניתי לו
קובה.
טעם, אמר, הבצק
מוזר אבל בסדר.
אכל 12, שטף עם
גזוז קריסטל
בטעם מנטה.
היה מבסוט.
יעקב פופק יועץ
לענייני שתייה
קלה, בורקס
ודברים
שהשתיקה יפה להם
במשרד ראש
הממשלה. |
|
