עוסק בכתיבה מאז ומעולם (בסדר, מגיל 8). משירי צחוק
עד לפרוזה רצינית אך קצרה, אך את הסגנון הזה תזהו
לעולם - ציניות מובהקת עם חוש הומור (אני מקווה), עם
מסר לאומה (אם לחשוב עליו או לאו - נתון לחסדיכם).
בנימה זו אציין, שעבדכם הנאמן ישמח לעזור בכל דבר
שיוכל.
ד"ש למוכר הפלאפל.

אהבו-נא בנים מוסר השכל אהבו-נא בנים! חכמים, על שום מה?

תהייה הרהור שאלה לי אליך, הו מטייל, הו מתהלך בשממות הנצחיות של החיים, בין העננים הכבדים מעול החטאים, כלום נתקלת במכשול עדיין? אך הוא גם לא מעניין - ולכן לא הסבר יש לו, ולא מוסר השכל. אוסף מילים הוא