|
רוצה לגעת בך
אבל עוברת ליד
|
ועל הדרך
לשם הנאה משונה
או מתוך
שעמום ריקני
משחקת אני
|
תקופה - לא נגמרת
היא עוברת
להיות
תקופה אחרת.
|
זה לא עוזב אותי.
לרגע.
לא מרפה.
זה לא מניח לי
זה לא מפסיק.
|
אי שם,
בקו המחבר את בנייני העזריאלי,
לוא דווקא במסלול קצר האפשרי,
חי איש אחד.
|
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
