[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על קול שניאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי קול שניאל היוצרים המעריכים את קול שני
"הראש שלי מתפוצץ, לנסוע בצד ימין, לעצור באור אדום,
זכות קדימה להולכי רגל, רק לא עוד שוטרים,בית חולים,
במסדרון דופק את הראש בקיר, לא מתים מזה, הם לא
הציעו לקחת אותה להסתכלות, היא לא משוגעת, אחרי
יומים אני לוקח אותה הבייתה. היא מתעקשת לשבת בפינת
הספה, איפה שמצאתי אותה. יושבת מכווצת, קטנה קטנה,
פצפונת, ילדה קטנה, איך היא מצליחה להתכווץ לכזה גוש
קטן. מידי פעם אני שואל אותה את רוצה לאכול או
לשתות? היא לא רוצה כלום. יומים אני מנסה לשדל אותה
שתדבר, אבל היא לא מצליחה. יש הרבה ייאוש בעיינים
שלה. היא לא מתעניינת, לא שואלת, אני מסדר את כל מה
שצריך, הולך חוזר, היא בפינה רק נושמת לא יותר.כמה
מעט אני יכול לעשות למענה עכשיו. תסתכלי לי בעיינים,
אני מתחנן, אומר לה בשקט, אין ברירה את חייבת
להסביר. היא ממוללת בין אצבעותיה את הקצה של שמיכת
הצמר המשובצת. שקט. אני מכיר היטב את השתיקות שלה."

כביסה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כמיהה
הכוכב שלי ירד לביקור היום,


הוא אמר שאלוהים הניח אותו יחסית די קרוב,
הוא הבטיח שיום אחד הוא ייקח אותי שם לסיבוב
הוא אמר שלפעמים קצת קר שם, אבל מתרגלים
הוא אמר שכוכבים לא חולמים, וזה די חבל...


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
לא בכוח פיזי
ולא בנשק.

הרהור
אז מה זה הדחף הזה?!

געגוע
ויקח חברה שלם, יחתוך לחצי ויעלם...

נוסטלגיה
וזה לא קשה להבין
כשאתה רואה אמבולנס
אין הרבה מה לנחש

געגוע
הכל שבור לאלפי חתיכות
וכל חתיכה היא כוכב של מישהו אחר
ולכל כוכב יש שם.


ואולי עכשיו הוא כבר לא שלי...
אלא של ילדה אחרת

מצב
נצח שבשירי צועק לעזרתך!
גלי לו מי את ותני מהשראתך.
הצילי את שורותיי האפורות,
הכניסי חוכמה אל מילים אבודות.
הושיטי לו יד,
ותעניקי לי מנגינה.
עשי זאת למען שירתי הריקה.

געגוע
מילים לא יסבירו געגוע ולא כאב,
מבט לא יחשוף סודות
ורצון לעולם לא יהיה מספיק.

עצב
אז אם יצא לכם לראות מלאך צולע,
תנו לו יד
מסרו לו שכתבתי אליו שוב
ועוד לא הפסקתי לבכות
ואם יש לו זמן שיקפוץ לקפה.

ייסורים
קח ממני את כאב הנצח ושים אותו בתוך קופסא
תנעל אותה חזק בבקשה
שלא יברח, שלא יחזור שוב.
חפור בור גדול וקבור אותו שם
שתול עליו עץ עם פרחים אדומים שאף אחד לא ידע
מה מסתתר שם בפנים.

אהבה
רומיאו ויוליה תמיד בסוף מתים,
צריך לספר את זה לילדים
שבדברים אסורים לא מתאהבים.
האסורים תמיד בסוף,

ייסורים
ביום בו יגיעו אליך,
בים תשרור דממה נצחית.
והכל יכיר את שלוות נפשי.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
למדתי שכל כאב מגיע סופו במוקדם או מאוחר,
אך געגוע נשאר לנצח.

מכתב
ענני זיכרונות מרחפים כעת באוויר,
עשויים מטיפות קטנות של געגוע.
טעם הנוסטלגיה, חודר עמוק למחשבותיי,
חשק לקחת עיפרון ולכתוב.

הוא ואני
ואם אי פעם מישהו יאהב אותי ויהיו ילדים
אני יביא אותם
ואני יגיד להם
כאן נקבר
פיטר פן.

הרהור
הבעיה שלי, בלכתוב מכתב כמובן, היא שבדרך כלל
כאשר צץ בי הרצון לכתוב מכתב, לאדם שלא החלפתי איתו מילה זמן
מה,
לא יוצא לי מטעמי עצלנות או שכחה,
ושאני כן כבר כותבת מכתב אני שוכחת לשלוח, או שאני מתחרטת ברגע
האחרון.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הכי קשה זה לראות את מודעת האבל
זה באמת - רק גיבורים מסוגלים לעשות
אני לא גיבורה

העצב עושה דרכו אל הלב דרך הוריד
בזמן שהשמחה חוצה דרכה דרך המחשבה
שניהם מגיעים באותו זמן
ואז מה?

הפגישה בניהם הולידה את הדמיון
ודמיון תמיד באיזה שהוא שלב- נתקל במציאות...


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
לא תשפצרו
אותי!
עידן הסלוגנים!



זוזו לסטרי
מצטרף ליהודים,
מבצע פוטש, שולח
אותם למקלחות
וזוכה בסלוגן
הזהב בקטגוריה:
מפעל חיים


תרומה לבמה





יוצר מס' 22559. בבמה מאז 27/4/03 10:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקול שני
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה