|
צמח מידברי, פורח כשלחות בו יש
ופריחתו נעצמת כאשר מתייבש.
כך גם אני.
צומת נהלל. פונה ימינה. אופ סס... שכמיה עם פנס מסמנת לי
לעצור.
אכלתי אותה. פותחת חלון, מזל שהגשם בא באלכסון מהצד השני,
השכמייה מתקרבת לחלון, יש לה גם כובע מצחייה. אני מדוממת את
הרכב.
|
אור סתרים יאיר בשבט לשון
כסיטרא אחרא בימות מאפליה
בוחרת תורפה לשן הקלשון
בטרם תפרוץ מבוך אשליה.
|
אל נקם רעה קילל
אל תובע לב ערל.
אל נוצר עתר שבועה
שבח אל קץ בדחי
|
עצבות האדג'ו הרעידה
מיתר ברטט הסעיר
חרט נעימה שהועידה
אלגרו מפעים שיבעיר.
|
גמעתי את המרחבים
רוחות נשבו לי לטייל
ניתבו דרכי באהבים
לארץ ישראל.
|
וטעם המן חלב ודבש
ארץ שלי לנצח תירש.
|
בהלמות תופי דרבוקה
וצלילי גיטרה בס
במחול שלווה השיקה
תום הלב בה מפויס.
|
אוספת אלי
את שברי
הצמרמורת
אלפי רסיסים
מאזן תדהמה.
|
אתמולים דוהים באין
המחר כבר לא יבוא
רק היום לא מתרוקן
עת צובר בו כאבו.
|
הקול בי יזכור
את צריחת השרשרת
קרבות בי אגדור
ואת תמול.
|
פלדה מפוחמת זועקת
שרשרת פרושה לעדות
צריח תלוי על בלימה
וקנה רצוץ שפל מבט.
|
חיה של אדם מלאה בה טומאה
עוטפת זימה במילות צעצוע,
בלב מפוחם קטורת הבל טובעה
נשמה מצולקת בסחי קעקוע.
|
רק אני הקהל והם לא מבינים
איך אני ברוחי הנושמת
צעדי נכשל בין טורי אבנים
ודמעה חנוקה רושמת.
|
רקדי נשמה
בתפילת הערביים
רקדי נחמה
אל גופך מאפסיים.
|
מכורה שלי מקדם עד ים
ארץ השמש מדבר גאווה
עוטרת שלווה בערב ניחם
דרך נווד במשעול ערבה.
|
מרכבת אלים ביקשתי -
לתור בארץ אולי
מצפון מיוסר כבשתי
השלתי מגן מעליי.
|
רציתי לגעת באש בי תיקוד
חשקתי להפיח שביב בגופך
צרבתי אלי אהבתך שתשרוד
בימים שאותם חסרתי שובך.
|
אין בלבי עליך
עברת אורח
בשדותיי.
|
החום והלהט קוראים לי ללכת
לתור ברגליי שבילים של עבר
תרמיל על גבי והדרך נמשכת
אי שם מאחור הותרתי מדבר.
|
ענבלי המשכוכית
מנווטים עדרי הצאן
הד ברוח מזרחית
מנשב חומד לצון.
|
שתיקה שבך צועקת כבר די
משפח מעוות דרך לו תר.
|
לא לילה לא יום בחול ושבת
נחשול מסתער אל שלוות המפרץ
תככים היא בוחשת לבה מעוות
חתומה על מנוי בדמי לא יחרץ.
|
רוקדת לגעת, רוקדת כאב
רוקדת לדעת אם יש אי שם לב.
|
בתוכה
אובד הזמן
בגופה
דוהר הקצב
בכל גיד
יותיר סימן
המחול ברצף.
|
בי רקדי שלהבת יה, בי בקצב שבוער
בי רקדי מעשייה, בי מחול סוער.
|
הלחן הולם בדמי
טובל בירק של כר
זה דמע נשקף בעיני
זוכר ניגון של עבר.
|
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
