|
ילד סינתטי כבוי מול מסך שדולק.
"אמנות היא שקר המאפשר לנו להכיר באמת."
פיקאסו.
"ציטוטים נועדו לאלו שלא מסוגלים לחשוב בעצמם"
קובי ליברמן.
מאז תחילת אותה שנה רציתי להצטרף לחבורה האקסלוסיבית שלהם-
"הנועזים", שמטרתה הכללית הייתה לפתור תעלומות מקומיות בשכונה.
נמאס היה לי להיות החנון שתמיד מעתיקים ממנו שיעורים, אבל לא
משתפים אותו בשום פעילות.
|
אדם ואני. אני ואדם. לא סתם עוד סיפור
של חברות.
ברית דם כרתנו ביננו. עוד שהיינו בני 11 אמרנו
שנהיה חברים לנצח, לא משנה מה יקרה.
|
דינג דינג דינג
צלצול בדלת.
אני קם בקושי מהמיטה, כורך סביבי את השמיכה באיטיות. כבר
שבועיים שלא יצאתי מהבית, שוכב כל היום במיטה בחוסר מעש.
|
אני כבר לר זוכר על מה התווכחנו, אבל אני בטוח שזה היה על משהו
שולי ולא חשוב, שלא שווה ויכוח
בכלל. בשלב מסוים קמתי מהשולחן בכעס, תפסתי את קופסת הסיגריות
שלי, אמרתי שנמאס לי, ואני יוצא להרגע.
|
פודלים שחורים בקרחנה, נובחים אין-קץ ברחוב הצר. לפתע נכנס
לרחוב מלאך קטן, לובש גלימת משי לבנה, מרחף מעט מעל הקרקע. הוא
מחייך חיוך תמים ומשאיר אחריו שובל של אבקה נוצצת, אלוהית.
הפודלים מתחילים לקפוץ לעברו ולנשוף אותו. חתיכות בשר נקרעות
מגופו והוא מתחיל לדמם
|
לפעמים אני מטומטם. דני היה אצלי אתמול, וכשישבנו ליד
האקווריום שלי, תהינו מאיפה הדג משתין. דני טען שהוא לא משתין,
ואני חשבתי שכן. בסוף התערבנו על פוקימון טאזוס הכי נדיר שיש,
שאני אגלה מאיפה הדג משתין.
|
היה לי דובי - כשהייתי קטן. קטן... עד לפני שבועיים.
היו לו שני כפתורים- אחד שגורם לו לצחוק, והשני, שגורם לו
לעשות "כן" ו"לא" עם הראש לסירוגין.
פעם "כן" פעם "לא". מנגנון הצחוק שלו כבר מזמן התקלקל, וגם
השני נדפק מהר מאד - הוא היה מסוגל רק לעשות "לא".
|
שלום, ותודה שחזרתם ל"הגרל את האומלל"!
|
זה לילה קסום במצפה רמון. כמעט ואין אורות, אין זכר לענן,
והרקיע זרוע אינסוף כוכבים. אנחנו יושבים על שפת המכתש, בוהים
בשמיים המדהימים. את מצביעה אל הכוכבים, מסבירה לי על עגלות
ודובות, מזלות וגלקסיות.
|
-"אתה, יש לך לב של אבן, אתה!"
בדרך-כלל אני לא מושפע מכאלה משפטים אבל כשזה בא
מהילה, אני נשבר לאלף רסיסים ומתפזר ברדיוס ענק על
כל הנגב.
|
מיכל תמיד רצתה לראות אותי עם מדים. אתם יודעים, חלומה של
כל נערה מתבגרת, לראות ולהראות את החבר החייל שלה במדים,
להתגאות בו.
|
קיבלתי את הטופס לידיי, והצצתי בו.
מין: זכרנקבה
גיל: 15-18 19-22 23-30 31+
מצב משפחתי: רווק נשוי גרוש אלמן
הכנסה שנתית: 10,000 ומטה 10,000-20,000 20,000 ומעלה
יחסים: הייתה לך אהבה אמיתית לא הייתה לך אהבה אמיתית
|
כבר כמה ימים סשה רוצה שנצא לאנשהו.
הוא טוען שאני תקוע יותר מידי זמן בבית,וכדאי שנצא "לתפוס
בחורות ולהנות" כהגדרתו.
|
אני שונא שירה פלצנית. שירה עמוקה בכאילו, שמדברת על נושאים
שברומו של עולם, אבל בעצם לא שווה הרבה.
אני ממש שונא שירה כזאת, אבל כשנגה מציעה לי לשמוע את השיר
החדש שלה, אני תמיד מסכים.
|
שלא תבינו לא נכון. אני די מאושר מהחיים שלי. רק שלשום הודיעו
לי על
קידום בעבודה- חברת היי-טק מצליחה, שאני עומד להיות המשנה
למנכ"ל שם. לא רע בשביל בחור בן 26. יש לי הרבה חברים, משפחה
אוהבת, חיים טובים.
|
אני רציתי לשחק כדורגל, כמו כולם. אבל הוא אמר שהוא שיחק
כדורגל ובגלל זה הוא רק מכונאי מסריח. לי זה דווקא נשמע טוב.
אני אוהב ריח של דלק, מעניין אם לדלק של מטוסים יש את אותו
הריח. הוא הבטיח שהוא ייקח אותי פעם לעבודה. טוב, כנראה שאני
כבר אצטרך ללכת לבד לשדה ה
|
-"אני רוצה להחליף את זה. אני חושב שנתתם לי מוצר פגום"
|
- מי זאת?
- זאת המציאות מדברת אלייך.
- לאאאא! אני לא מאמין.
- תאמין. התקשרתי להודיע לך ש: לא.
- מה לא? מה לא? אני לא מבין.
|
מוקדש לשל שילברסטין, משורר ענק.
|
מטאפורות שחוקות, דימויים צפויים, חרוזים מפגרים, פזמון לא
קליט.
|
שלח לחמך על פני המים
מי אגם הדמעות
שלח תפילתך אל השמיים
שמי ענן קודר
|
עוד מפל
עוד עיר
כפר מיעוטים
מרכז שעשועים
למי אכפת.
|
היום אני מעמיד את כל החברות
שלי לשעבר למכירה פומבית
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
הלואי שתמצא
ויברטור במגירה
של חברה שלך
ותשתמש בו!
פרובוקטורית. |
|
