|
 292640580 קובידון
אז עמית חבר שלו בא מדי פעם, והוא... איך לומר... לא הכי עוזר.
תמיד הייתה ביניהם תחרותיות, ועידו יודע שהוא הרבה יותר טוב
ממנו, עד הרגע שהוא רואה שעמית מתקדם, ועידו רץ במקום.
וכל זה רק יום אחד.
|
אז נגמרו הלימודים ונגמרה גם תקופת הצופים, זה לא אומר שלא
צריך בחייך להמשיך, עם חיוך על הפנים ועוד עזרה לאחרים, החיים
לא נגמרו, ההפך הם רק יתהפכו, לחיים של בוגר שלא מוכן עוד
לוותר, בקלות על שום דבר ובלי אסור ובלי מותר.
|
יום אחד בבוקר, קמתי ממטתי.
לא יודע למה, אבל מוזר הרגשתי.
לא היה אכפת כ"כ מההרגשה,
אז קמתי וישר נפלתי מהמיטה.
|
כך זה תמיד אחרי ימי ההולדת שלי, תמיד אני מרגיש איך עוד שנה
עוברת מחיי בלי שום יעוד, ובעצם יעוד למה? לחיים ללא תכלית?
מצחיק, כולם אומרים: "תחייה, תהנה, תשגה, למד מטעויות", בדיוק
כמו בשיר המתנגן באוזניי באותה העת שאני כותב את המילים הללו,
אך למה?
|
|
|
אם אין לחם
שיאכלו בתחת... |
|
