|
בחור סבבה מצחיק בן 19מתגייס במרץ לגבעתי,אוהב לקרוא
ספרים,תחביבים לכתוב שירים וכדורגל,אוהד ביתר
ירושלים, שירי הם יותר שירים שבאים מתוכי{עזבו אני
סתם מעריך את עצמי}
אחרי לגבעתי כבוד!
השירים מוקדשים לחברים שלי {אלי שלומי וליאור}
אוי ילדה קטנה אמך שוב לא תחזור ואף אם את תבכי שום דבר לא
יעזור.
|
הוא היה גדול הוא הפציץ גם פעם כור
לסאדם הוא גם הראה איך חיים באדמה.
הוא ועוד שישה נעלמו ללא קבורה,
איך אתה נפלת אדם גדול משכמך ומעלה
|
מצבה רק נשארה רק תמונות במשפחה,התמונות שם צוחקות הן לא
יודעות על מה לבכות.בעיתון הם מספרים שנפלת כה צעיר משפחה
הותרת הורים אישה וילדים..
|
כמו השמש גורמת לי לזרוח, כמו שועל בליל ירח.
כמו הגל בליל סערה, כך ליבי דופק בחוזקה.
|
הייתי בונה ארמונות של זהב ,
וצבא משרתים לשרת לפני,
הייתי הורס עיירות נידחות,
ובונה במקומם ממלכות קסומות.
|
טוהר שם הנערה שהרסה לי את השנה,
הילדה הזאת יפה, מדהימה ומצחיקה.
|
האם אפשר לאהוב ילדה בזמן נורא של מלחמה?
איך אוכל להביט בעיניך כשהיה עלי להודיעך,
ששוב בבסיס אני סוגר שבת משום ששוב הגזרה רותחת.
|
ישבנו במסיבה כמה חברים,
סתם מסיבה במהלך החיים.
תמיד אמרתי לכל החברים,
שאני בחיים לא אגע בסמים.
אך גם בחור בן טובים,
יכול ליפול בגלל החברים.
|
|
|
אחרי רבע שעה של
נסיונות כושלים
לגרום למלצרית
פולניה להבין
שאני רוצה
"אונלי מיט, אנד
צ'יז, נו סלד,
נו סוס" קבלתי
המבורגר עם חסה
ומללפון חמוץ,
כמובן בלי
גבינה. מסתבר
שבפולין חסה
ומלפפון, בניגוד
לשאר הירקות,
אינם נופלים תחת
הקטגוריה "סלט".
לבסוף נאלצתי
לשלוף את החסה
מהלחמנייה,
לנופף בה
ולהכריז "יו סי
דיס? נו גוט!".
רק לאחר מכן
הופיע ניצוץ
ההבנה בעיניה של
המלצרית
העילגת.
מעלילות ביג מק
בפולין. |
|
