|
יעקב יאיר שפירא.
המערכת המליצה:
מטוטלת האושר של הגל
http://stage.co.il/Stories/537319443
בואו בשלום.
"תרקדי איתי?"
"לא! בערב המהפכה שלך?"
"מהפכה ללא ריקודים היא לא המהפכה שלנו."
(V For Vendeta)
"... אני רוצה שנעשה פעולה קיצונית של חיים לא כזאת שהמתים היו
מתנגדים אליה אלא פעולה שבעצם גם היו רוצים לעשות, מעניין אותי
לזכות בהכל אבל לא בדרך הרגילה, אני רוצה לעשות משהו שטותי מין
דבר שגם פוליאקוב יחוש כלפיו קנאה עצומה." אמרתי להם, "אתם
יודעים מה חכו כ
|
בימי בחרותי, לפני זמן כה רב שזיכרונות אלו אינם אלא צל חיוור
וכחוש של מה שאירע, הייתי מהלך בגניבה ביער המלך. תקופת השנה
הייתה אביב כמדומני, והרעב בביתי גבר עם התווספו של פה מצווח
נוסף לרשימת דורשי השלמונים.
|
"כוונתך, בחדרו של מנהל העבודה?" תמה הפרש, "אל נא תשים אותי
ללעג, יוסף. עלינו להחביא אותה במקום סמוי מן העין. השומע אתה,
במקום סמוי מן העין!"
|
אני אהיה נהר וגם את
תהיי. אם יבוא האדון
פנחס רוטנברג, אולי
נתהווה יחדיו לנהריים
|
שנות ילדותו לא חלפו
בזילוף זרזיפי חלב
מעטינים כורעים לצקת
|
העניינים הגיעו לידי כך
שבתו של אוקונור עומדת על הצוק
ומבדרת את הרוח
בשערה השחור והרטוב
|
המפקד בצבא לא ראה
את הספרות הקשוחות השחורות
עוזבות בליל שחור
וגולשות אל מחוג ירח מלא
|
הנדנדות הן נידונות למוות,
למשל,
שלשלאות ברזל לצווארן עשוי העץ
|
ובנימה של זיקוק שהיסס
להודות שהוא זקוק
לזיק של אש
הייתה מתלקחת.
|
אם אוריק אך כוסית משקה אחת
לגרון
הניחר לשירה
ומחרחר בערמה צמאת-דעת
|
את זוג רמכיו ללא-רבב צחורים
וארבעת חישורי גלגליו המחושקים,
החליפה רוח חדשה, טהורה
|
החרמש קוצר את הכוכבים
ומאלם אותם בשדות עליונים,
השמים הם כריכה רכה
|
זעקות הלוחמים במערות בר-כוכבא
לא נרצחו לאורך התעלות
כמו הד צעקותיי ההמומות
|
בהיסט אחד מתנפצים בראווה
חלונות זכוכית
למקצב הצעקות בבית
|
מוסף השבת הוא לפעמים
קרבן לעתים עיתון, היום
שניהם גם יחד. אני עוקד
עצמי לדעת על מזבחו של
ג'קי לוי.
|
אני אוהב אותך שבע נקודה
שלוש בסולם האהבים של ונוס זה
לא כל-כך הרבה, קצת
כמו דובון פנדה מתוק, מכורבל
|
חיים נלעגים, מה לכם ולי.
מה לי בחשבונות בנק מכובסים,
בכבישים פוקקי עצבים,
מה לי בקציר ציונים זהובים
|
אני סכין, ברור, כל משורר
הוא סכין קצבים מושחזת
מאוד, מאוד חדה
|
אמי קראה לי נקרופוליס
כי שערי משחור-עורב
ופניי
כבות
|
למרות שאני מתקרב לנחיתה
עוד יש לי
חצי רגל בשמים.
כמו אכילס אלוהים אוחז בעקבי
אבל שלא כמוהו,
משחרר
|
אם אוהב אותה ללא הפוגה
היא תאמר שירדתי
מהפסים
וזאת למרות
שכלל לא ניסע עליהם,
|
לכן אני הייתי מתקתק,
את היית יפה,
וניירות כסף קלופים
היו פזורים בנדיבות
|
נמשיך ונעסוק בלוויה עצמה, היא היא שיא ההתרחשות והכיף. ממשפט
מנוסח היטב זה יוכל הקורא הזהיר להבין כי ברצוני בהפנינג
ססגוני, ראוותני ורב-משתתפים.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
שלמנאסר =
רצח!
פרובוקטור. |
|
