|
עיניים חודרות, שיניים חשוקות, חיוך שטני - פוטורצח. |
kobipe3
הייתה לנו מנקה אתיופית. כלומר, הייתה גם טבחית ועוזרת קבועה,
שתפקדה כאם הבית, אבל הייתה גם מנקה. את גילה אינני זוכר,
הייתי צעיר מדי מכדי לייחס לאנשים גיל מסוים, אך פניה השחרחרות
חרוטות היטב בראשי, כיוון שהייתה זו הראשונה שהכרתי מבני גזעה
|
עמדתי מחוץ לחדר הניתוח. פסעתי מצד לצד. גירדתי. כבר יומיים
אני לא מפסיק לגרד, ושום תכשיר לא עוזר. לא המסרק ולא השמפו
המיוחד. אמרתי לנעמה שלא לקנות את הסוג האורגני. אני מעביר את
האצבעות הלוך ושוב, מן הקרקפת ואל העורף, מצד ימין לצד שמאל,
ומגרד. ומהצעידה אני
|
לשוני הלוקנת פיזרה את הקהל איש למיטתו בשלום, ועם תנועתם לעבר
דלתות היציאה, ובמעין צייתנות של תנועת נוער, החלו גם השחקנים
לעזוב את הסט. נותרתי אפוא עומד בשולי הבמה, רגליי אוזקות אותי
לקרקע, ומסביבי רק עובדי התחזוקה, מנקים את הדם השפוך.
|
היה לי העונג ליטול גלולות המכניסות אדם לדיכאון
זה לא ודאי, רק נתון מקרי, תועדו התאבדויות אך לא המון
|
הייתה זו גלולה מרה לבליעה. על-כן ביקע אותה לשניים ושיקע את
החתיכות בפת לחם, טומן בקפידה שבר בכל קוטב ומפזר שביל סוכר
במרכזה. כך ראה את סבתו נוהגת בקיץ ההוא של שנת 52 כשניסתה
להמתיק בכוח את המרורים בהם האכילו אותה חברי הממשלה ההיא.
"נאצים," הפטירה לעומת הט
|
חיה גרוס ישבה על ספסל בפארק. כבר לא מפוחדת. היא התבוננה בעלי
העצים השורקים בנועם, וכל אשר רצתה היה להרגיש את הקור, שמביא
עמו הרוח. אך הוא בושש לבוא, אולי בגלל עורה שנעשה עבה עם
השנים, ואולי מכיוון שהרוח נגמר.
|
חיילת עוברת במעבר, מבקשת להטעין את הפלאפון שלה בשקע שבקרון.
היא חמודה עם המדים, הוא חושב לעצמו, ופתאום נזכר שגם הוא בעצם
חייל, ושההיא בעצם חיילת. במעין דחף, הוא מיישר את הכומתה
ומכניס את החולצה המכופתרת למכנסיים.
|
And a one day old
Attached to a dead organ by a dead cord
He will not get a chance to learn his name
No one would get a chance to learn it
And an empty space will be left on a stone
|
Sur la tente, la lune brille
Sur le camp, une étoile scintille
Et le temps, comme un élastique, s'étire
Vendredi soir sans goût ni plaisir
Le silence, le coeur déchire
|
זרועות רובוטיות קרות
שיני הגלגל נחרקות
ממצח דמעות ניגרות
לשוניות הברזל השורקות
|
אז מה אתה אומר על אותה בחורה
שבחרה בחירותה כך לקפוץ?
שמעתי רבות על אלבום בכורותה
שנכתב על מפית באדום הרטב
|
להתפנק עם פנקוטה
מול חופו של ים סוף
כשאדום השמש שוטף את הגוף
ואדום הים שוזף בליטוף
|
נעמדה בת 73 שם בפתח
דרך ארץ חרוטה על זרועה
"מסור ת'כדור," רועדת במתח
ומסרב הפקיד בקופה
|
בקבוק ריק
הוא הביא עמו למסיבה
בקבוק ריק הוברח לאירוע
ונזרקה לאוויר התודה
ולוותה בחיבוק קר רוח
|
גיבור-חיל, מצורע
איש גדול, נשוא פנים
מה טוב ומה נעים
האם רעה החררה?
|
יושב וחושב מול מחשב
היכן נפלו גיבורים
האם נסו מפני העכבר או שמא מרעום הקלידים?
|
רטט עובר בכם, אני מרגיש. שגרת יומכם מופרת באבחה,
אולי אתם אפילו משחררים הצידה, בחרש, נפיחה.
מזלזלים בכנות כוונותיי, טוענים שעיניי בצלחת ולא בהצלחה,
שלא קיבלתי מהבבא סאלי לא תליון ולא ברכה.
|
מאה ותשעים הרוגים רק מתחילת השנה
מודיעה לי הסטטיסטיקה בפרצוף של דבלה מתענה
ודווקא טובלת הגברת, מתבוססת בדם הפצועים
מתבססת על מדדים
|
לקהל הנוסעים שלום
נס שהביאנו עד הלום
על פך דלק שמספיק ליום
וכבר שמונה חודשים
|
זהו כן שיר
אם כי ניתן לגלגל את הנייר עליו שורטט עם מעט טבק
ולעשן את הרפיון האסוציאטיבי שנדרש היה בכתיבתו
|
ונתפנק
ונתרפק
על הקול
המתהדק
בצווארנו
מתחזק,
חובק-חונק
|
זורמים המים בפלגי קימורים
ובפנוך הנקבות ובמורד החורים
אל שיפולי מותניים, אל הגבים הצרים
מרכסי הגבעות לאיטם ניגרים
|
תוכי בלי מקור וליצן בלי אף
מסובין לסדר על פסנתר מכונף
ובובה עם עפעף קרצה בחטף
למנהיג נערץ - הפעמן המוכסף
|
אני צופה בה מהמרפסת
והיא כמו נחש פעמונים מעכסת
שופעת חן וגומות ונמשים
בקעות למטר וגאיות חרישים
|
עומד במעגל
מסביבי גלמים
נשים במעל
מפתות תמים
|
כל הבנים והבנות בגילי
מהלכים ברחוב בזוגות
כל הבנים והבנות בגילי
מאושרים וחסרי דאגות
|
טרררמפ...
רועד החייל
שעומד לו בצומת
ומרים אגודל
|
קר בחוץ, השמש שבתה
ילדה שובבה לא שבה ביתה
אל היער, לעת בוקר נווטה
מעבה אהבתו בסתר איוותה
|
תודה שהושיבתני נוכח החלון
איוסר כי ייסרתני לצפות כך בהמון
מרותק למתרחש, מרותק גם לכיסא
אני כאן כניסיון או עליי 'תה מתנשא?
|
"לא קל" הפטרתי
"לא התקשה" יישרה
"לא קם" הקשיתי
"התקומם בגבורה"
|
ראשו אישר ושארית שאר בשר
שברה שורה ובישרה בשורת שגר.
השגרה רגשה, שגירוש גרר השדר,
בשדרת שורדי השוד, דרישת השר
|
אין מבלבל מהוודאות שבספק
ואין מקובל מהחשש שבידיעה
פותח במחברת בין הפסיק, המנתק
למרתק שבשיטין - שאלה? ואז קריאה!
|
|
חשבתם פעם, מה
היה קורה אם
לכולם היו
גרביים צהובות?
זה לא היה
נוראי? |
|