|
 69914337
קובי הלפרין, יליד 1952, מנכ"ל חברה, נשוי ואב ל-3.
הכתיבה היא עבורו גשר לעבר, עבר שלא חווה אישית,
עבר שנמחק במועל יד לפני כ 50 שנה.
החיבור לתקופה מרתק אותו, הקשר בינו, יליד הארץ,
חילוני,לתקופה התמימה של היהודים בגולת אירופה
הוא מוחשי וחזק, את הכוח לשרוד, בכל מצב, להתמיד,
להאמין ולא לוותר למד מהיהודים ההם.
הוא מנסה, כמיטב יכולתו להנציח מקרים שבוודאי קרו
המשולבים בסיפורים מפרי דמיונו, הפחד הנורא מידו של
האלוהים והאמונה כי יבוא לעזרה, ביחד עם חוכמתם
הנפלאה של הרבנים אשר הביאו את האלוהים הטוב והמושיע
אל קהילתם.
עיירה קטנה הייתה, חבויה בצל הר גדול ונישא, ושכונה גדולה של
יהודים הייתה בפאתיה.
שנים טובות היו השנים האחרונות, הפרנסה הייתה אמנם בדוחק אך לא
היה חסר דבר.
|
יצאו להם רבי שמעון ורבי אליה לעיר הגדולה לבקר את הסופר אשר
מזה חדשים רבים עסוק היה בכתיבת ספר חדש לקהילתם, ובאמתחתם
צידת 3 ימים, בקבוק מים, כלי תשמיש וכן ממון להתכבד לתשלומו של
הסופר את דמי כתיבתו.
|
איש פשוט היה יהושע ולא למדן גדול היה, לפרנסתו היה מושך
מושכות עגלתו ומוביל עבור מוכרי השוק מכל הבא ליד, ולפעמים
כאשר התמזל מזלו ונצטרך אחד הסוחרים לזוג כתפיים רחבות לשאת
כברת דרך, היה עושה יהושע מעט מעות יותר להביא לביתו.
|
איש ישר היה דוד האופה, עובד למחייתו עבודה קשה ומפרכת, בכל
בוקר היה משכים קום ונוסע עם עגלתו אל הכפר להביא שקי חיטים
לטחנת הקמח, וכשהיה שב עם עגלה עמוסה, על כתפיו הרחבות היה
סוחב את השקים הכבדים מלאי הקמח
|
מיוחדת במינה הייתה הפרה של גרשון, מן חיה מוזרה הייתה, כחושה
וקטנה, ראשה וצווארה לבן כשלג ואילו שאר גופה שחור משחור.
כה ניגודים היו צבעיה עד כי לרדת הערב אם רואים היו אותה ממרחק
מה, נדמה היה כאילו גוף אין לה ורק ראשה זז לו כאילו אינו קשור
לדבר.
|
והימים ימי ביכורים המה ועושים בני ישראל ומתכוננים איש איש
לביתו להכין עלייתם לבית האלוהים.
ובחר לו כל אחד שפעת ביכוריו, זה בצאנו וזה בפרותיו זה בשמנו
וזה בזיתו והם עמלים ומתכוננים. וכשהם שמים פעמיהם קדמה ועולים
על דרך המלך ולנגד עינם שיירה עצומה
|
|
|
..." לא בוכים
על מחבל
שהתפוצץ"...
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן: "לא
בוכים על חלב
שנשפך ותאונות
עבודה אחרות" |
|
