|
nu
 
אני כמו שאני תמיד כדמות רקע
בים על הגלים ,בספר נכתב עם העט
וצל לשמיים.
כותב שירים,יוצר מוזיקה אלקטרונית ,חי ונושם ים
מפריע לי - רעש ,שקרנים,ואנשים שמזיקים לים
מה עושים שעיניי שורפות מהשנאה האילמת סביבי
האם יאיר לי לפני בוא הדממה ?
|
תשני, תלבשי, תתפשטי ותמדדי את טעם חיינו
תחייכי, תשקרי, תשכבי עם הצלם הוא יביא לך ילד יפה עם הסכם
לחיים יפים ומוצלחים בעולם השלדים.
|
כמו נזירי הים האלימים באוקינוס חלומותיהם חותרים לעבר הגל
המושלם והחוף מתרחק
|
מפתה אותי במבטייה הארסיים ידייה מלטפות אותי כנחש אשר מתפתל
סביב קורבנו
|
רץ וחותר אליה ונושק בה אך לא נוגע בליבה נופל ומחפש את השקט
בסערה
|
> אפשר לקבל זמן להבנה
מקווה שזמן נשמתי בחלל יגמר' אני אראה את אהבת התמימות שלי
שזמנה הוקצב, כזמן הזריחה בבקרו.
אך הוא עדין פסח עליי, נשאר רק ליפול על הברכיים.
|
נערה עם שערות זהובות עיניה בעלות מבט המקרין אושר ושמחה
המחדירות בעיני המביט בה
תקווה לאושר האינסופי.
|
הרגשה נפלאה לצד עצב מר,
אהבה היא דבר נפלא אשר צריך לשמר אותה כמו מילים אשר נחרטות
בדיו שחור על דף לבן וצח
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"הנה מר פלפל,
רק הוא לא ידע,
לא..."
ובכן, בעידן
התמימות הנחתי
שהמשך כוונת
המשפט הוא "רק
הוא לא ידע שיש
לי כפית קסמים",
אבל בעצם גיליתי
באתר מחתרתי שרק
מר פלפל לא ידע
שמר תפוחי דופק
את פלפלת! חי
נפשי! |
|
