[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אביר האופל
ICQ 122322788 122322788
'אחרי כמה ימים הוא מגיע לבית ספר לובש שחור....
הפנים שלו היו לבנות והוא החליט לגדל את השיער....
הוא היה ממש חיוור והעניים שלו היו אדומות כמו
דם....
מתחת לעיניים שלו היו סימנים שחורים של נדודי
שינה....
הוא לא אמר כלום ופשוט עלה למעלה ונעלם בין
המסדרונות האפלים של בית הספר...'

זה ציטוט מאחד הסיפורים שלו...
הסיפור הכי יפה והכי מושקע שלו.. זו דעתו לפחות..
מתישהו בחייו נעלמו לו הסיפורים והוא חשב שהוא לא
יחזור לכתוב...
אבל הסיפורים חזרו ושינוי חל בחייו...
איזשהו עיכול בשביל הארוך אשר יש לכל אחד מאיתנו...

היום מה הוא יגיד לכם אם תדברו איתו?
שהוא טיפוס רגוע ("חייב להודות בזה אחרת הוא
יתעצבן.."), חביב, לא כועס על הרבה אנשים כי הוא לא
מוצא סיבה לבזבוז אנרגיה על כעס, אך במקום לכעוס
פשוט רוכש כמה שפחות כבוד לאותם אנשים..
משתדל לנהל את חייו בצורה הפשוטה ביותר אך בלי לשים
לב עושה זאת תוך כדי תסבוכם בצורה הקשה ביותר. הבנתם
למה הוא מתכוון?
יופי.. כי גם הוא לא בדיוק מבין את זה עדיין...
פעם ביסס את חייו על כמה חוקים שמתבססים על אבירות
וטוב לב, אך הבין שבשביל לחיות לא צריך חוקים
טפשיים, אלא פשוט לחיות בלי שום ביסוס מיוחד...
והיום הוא סתם תופס השראה מסער בהיר להב.. (רומח
הדרקון. שהמבין יבין..)

הוא אישית התחיל להאמין גם שהעולם איך שאנו רואים
אותו, בנוי על קסם.. אבל לא סוג של קסם כמו זה
שבעולמות הפנטסיה... אלא קסם שונה...
את השראתו למחשבות אלה הוא לקח מסדרת ספרים שקרא..

"הקסם זורם בדם, מהלב. בכל פעם שמשתמשים בו, משהו
ממך הולך איתו. רק כאשר אתה מוכן לתת מעצמך ולא לקבל
דבר בתמורה, יפעל הקסם למענך."
                         רומח הדרקון, כבשן הנשמה
         
וכבר זמן רב שאינו מאמין כבר בגורל, או בכוח
אלוהי..
כן, הוא מאמין שיש משהו שיושב שם למעלה.. אבל לא אחד
כזה שמחליט מה הוא עושה או ייעשה בחייו...
את אותה השראה לקח מאותם הספרים..

"מי רוצה אלים, או זקוק להם? לא אני. שום כוח אלוהי
אינו שולט בחיי, וכך טוב לי. אני בוחר את גורלי
שלי.
איני עבד של איש. מדוע אהיה לעבד לאל ואניח לחוקתו
לומר לי כיצד לחיות?"
                      רומח הדרקון, כבשן הנשמה

חוץ מזה הוא סתם עוד בן אדם רגיל שלפי החברה הפשוטה
שלנו.. יישפט כ"פריק" פשוט ומצוי... או בלאקר, אבל
איך שבא לכם, הוא לא אף אחד מאלו בכל מקרה... וגם לא
מתיימר להיות..
לובש שחורים כבר שנה שלמה כל יום בחייו, הוא פשוט
אוהב את הצבע הזה..
הולך עם peace משנת 1960 או אפילו לפני, ושומע
מוזיקת רוק פשוטה... אוהב בעיקר מוזיקה ישראלית
ובעצם כל סוג של מוזיקה ישראלית שקיים... (לא
מזרחית.. אז לא כל סוג של מוזיקה ישראלית).
לא אוהב מוזיקה כבדה מדי...
ולא ישן יותר מדי...
בדרך כלל אוהב להישאר לכתוב עד שהאור הירח והכוכבים
נכבה ואור היום כבר מאיר דרך החלונות ומפריע לו
לכתוב, וכאן הוא מפסיק לכתוב להפעם...
מה הוא עוד אוהב?
את ספרי רומח הדרקון והמון מוזיקה ישראלית...
ואם תשאלו אותו מה הסרט המועדף עליו כמובן שהוא יענה
matrix במידת מה של גאווה כאילו הוא זה שיצר את
הסרט...
שונא מוזיקה מזרחית ומתעב מאוד טראנסים למיניהם...
ופעם מזמן שיחק משחקי תפקידים, אבל הפסיק, כי זה
התחיל למצות את עצמו...
אוהב להשקיע בסיפורים שלו כאשר הוא יודע שיש לו את
המצב רוח לכתוב, ומשקיע המון ביומן שלו...

אבל למרות כל זאת ובכל זאת...
סתם טיפוס רגיל ביותר, שחושב יותר מדי, ולא יכול
להיפטר מזה...

יש לו בן אדם בחייו שהופך את אותם חיים לגן עדן,
אותה אחות קטנה (מטאפורית מטאפורית..) שהוא כל כך
אוהב אותה... (תישארי כמו שאת.. את הכי בעולם..).

הוא כל כך רוצה להודות לאותם האנשים שעזרו לו בכל
נקודה שהיא בחייו ושבסוף לא ויתרו עליו, שלמדו להכיר
אותו ומקווה לא יעזבו אותו..
נרקסית כהנת הטבע ולורדר המכשף האפל.. (כן כן הם
קיימים).  

והוא מוסר לכם ש...
הוא מקווה שתיהנו מהסיפורים שלו...
הם לא מיוחדים, או יפים במיוחד..
אבל בשבילו... אלו תמיד יהיו הסיפורים שלו...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אני רואה מולי על היומן, איש קטן, חציו שחור חציו לבן, ובידו
שרביט כחול וקצר, בקצו של השרביט, בוהק ברק, שמושך את עיני...

אהבה
יש כזה דבר שנקרא גורל?
איזושהי ישות עליונה שמפהקת אי שם בין העננים בזמן כתיבת
מסלול החיים שלנו בין הגלגולים השונים בספר הספרים שלה?
אם אכן קיימת ישות כזו, בזכות הישות הזו שנקראת הגורל בשפתנו
הפשוטה, הכרתי אותה...

סוריאליזם
אני פותח את העניים... קשה... אבל משהו מעיר אותי... מסתכל
מסביב... העניים שלי עדיין לא מצליחות להתרגל לראות... כאילו
לקחו לי את הראייה והחזירו אותה... אני לא מזהה את המקום...
חושך... אני קולט ארון, מדפים, כיסא, אה נכון... החדר שלי...

אהבה
קלטתי את המבט שלה ששבה אותי, לקח אותי לאנשהו, למקום יפה, בלי
רעש מסביב... רק שקט... פתאום הכול השתתק, השמש כבתה, האנשים
קפאו, וכל מה שנשמע היה פילוח האוויר על ידי פעימות לבי...
המבט שלה שבה אותי, העיניים האלה שלה, יש משהו בעיניים האלה...

אהבה נכזבת
"לא, אתה לא מבין! זה לא זה! נמאס לי! כל הזמן בעיות! אני כבר
לא סובלת את זה! אני לא יכולה עם זה יותר!"
היא צועקת והיא מנסה להסביר לי משהו...
"אם אני מנתק את השיחה הזאת בלי לתקן משהו... אני לא חושב
שנדבר שוב..." אני אומר לה ומחכה לה שתענה...

פנטזיה
לא מעט סיפורים יש על מר שיל הזה אשר אומרים ומספרים שהוא
מכשף, רוצח, משוגע, פושע או כל דבר אחר הכולל בתוכו שיגעון זה
או אחר...
לכן אז בזמנו חשבתי שזה שיגעון, עד שלא מזמן חלמתי איזה מן
חלום משונה כזה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
ואת הדירה אז מנקים, ממה שהתפורר
צובעים שוב את הקיר
בלבן, בהיר, וזוהר
אבל אז אחרי שבריר שנייה
אין לבן, אין זוהר
נשארה האפילה, כפי שהייתה
פשוט לא נעלמה...

מצב
יושב בבית,
שומע שיר,
מנסה לא לחשוב
מתרכז באוויר.

אהבה
התאהבתי היום במישהי
ילדה מאוד יפה...
המבט שלה לקח אותי
למקום שבו איש אינו נמצא...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
בעולמנו קיימים המון טיפוסים...
אני אישית? מחלק אותם לפי צבעים...
שחור ולבן, שני צבעים בסיסיים ביותר שכל אחד מאיתנו מכיר...

אינטרוספקטיבי
כבר הגדרנו את שני צבעי הנשמה נכון? את שני השליטים שלהם שייך
כס המלכות שעליו כל שליט יושב בזמן אחר?
אז תגידו לי, איך הגדרתם את עצמכם?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני לא יודע מי כתב את זה, אבל מי שכתב את זה הוא חכם מאוד...
כי הוא ידע בדיוק לאיזה נקודות להתייחס ואל מי לדבר...
החלטתי שכולם צריכים לקרוא את הקטע הזה...
כי אותי הוא ממש החזיר למציאות...

הקטע הוא לא שלי.. לא אני כתבתי אותו..
ידידה שלי חן שלחה לי אותו.. מי כתב אותו אני לא יודע..
הוא גרם לי לחשוב קצת.. להבין דברים..
חלקי דברים בכל אופן...
יכול להיות שגם לכם העבירו את זה מתישהו...
הקטע ממש נתן לי חומר למחשבה...
מקווה שגם לכם..




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לפני כל רגע יש
כמעט.






מי שכמעט זכתה
בלוטו וכמעט
עשתה תאונה
וכמעט הרביצה
לאחותה וכמעט
קיבלה מילגה
וכמעט וכמעט
וכמעט...


תרומה לבמה





יוצר מס' 4126. בבמה מאז 22/7/01 16:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנייט אוף דה דארק
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה