[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
ועל שולחן
מעץ אלון
מונח בקבוק ופיסת לימון

אהבה
אני זוכר את הרגע לפני שעזבת
היה בו משהו מיוחד
כאילו מלאך שירד לחש באוזנינו
שזה הזמן להיות לבד

אהבה
איך חלפו ימי ילדות מאושרים?
ושמש שוקעת וירח עולה
איך חלפו ימי ילדות מאושרים?
מה שהיה ממשיך ויהיה

בדידות
בצל צועד אני בדד,
בצל בניין עזוב מצאתי, מצאתי לי מרגוע
לא חיכית לי שאשוב לכן אני נוסע

לאחר שנים של דממה
ופעילות מתחת לפני השטח
הוא יוצא לרחוב
ומשמיע חוכמה ואהבה לארץ
17 שנה הוא למד הרבה
אולי זה לא נראה סך הכל ילד אבל עם ראש של מבוגר
בניגוד לאחרים לא איבד את הילדות
קלף חזק בסגנון הכתיבה
הערצה וכבוד תמיד יהיו השאלה למי?

אהבה
אומרים אל תידאג
היא תבוא אליך לבד
אבל אני רוצה כבר אותה בין זרועותיי

אמונה
בניין נושק לשמיים
ציורים עוטפים קירות
שעת בין ערביים
ומהלך בלי דאגות

געגוע
אוי איזו שלווה
נעימה אך גם קשה
ידי נימצאת בידך
וזר תלוי על ראשך
אביב, שדות ירוקים
ומרבדי פרחים פרוסים
אך ידך נטשה את ידי
וצער עוטף את ליבי

טבע
מילה אחת שווה אלף תמונות

אמונה
אלוקים ממרום שומר
מתפלל שתראה רק טוב
תישאר לידי בני תישאר קרוב

אהבה
וחושב אם היית שלי
או סתם אם היית יושבת לצדי
וידי עוטפת ידך
ומרגיש את חום גופך

געגוע
מילים גבוהות
יוצאות לי מהלב
מהולות קצת בכאב
וליבי שפועם עוד יידם

אלוהים
מלאך משמיים
תגיד לאלוהים
יש פה אנשים
שצריכים הרבה דברים

רומנטיקה
ומי את היחידה?
כל כך מסתורית ובודדה
ומתי ירצה הגורל ויחבר כבר בינינו

ג'ננה
כפרותתת
כוס של יין אצלי ביד
יאללה כל אחד




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
אתם יכולים לתת
אגוזים למי שאין
לו שיניים...
אבל ראבאק, אל
תתנו אגוזים למי
שלא יכול לפצח
אותם!!!


תרומה לבמה





יוצר מס' 35483. בבמה מאז 11/5/04 22:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקיזה למד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה