|
המילים מדברות בעד עצמן....אבל אולי אני יוסיף שאני
דיסלקטית ובעצם מה שאני עושה פו זה לידרוך על הפצעים
(תרתי משמה)
אני בוכה עכשיו
בגלל ההוא שמעולם לא שב
|
התחלתי ללכת...
מחפשת עיניים בצבע אדום
עם ברק עצוב שמח
עיניים המשקפות דמויות בכתום
|
יום אחד נולד הוא
שה תמים וזך
זה השה קטון היה
סקרן שאין לו אח
|
כשהשורשים שלך
מאבדים אחיזה בקרקע
|
כמו פצע פתוח
נובר בבשרי הערום
והאזור כולו נפוח
ונפשי זועקת מתהום
|
|
|
נמוך. יותר
נמוך. עוד יותר
נמוך. הכי נמוך.
ועוד קצת.
הננס הסדרתי |
|
