|
היא לא מפגרת, היא "מיוחדת"...
"הוא יהיה בסדר?" היא שואלת בדאגה, מביטה בו במבט ריק מלא
דמעות. "אני לא יודע." הוא אומר בשקט ומשפיל את מבטו.
הם יושבים בחדר ההמתנה ומחכים. שתיקה מביכה שוררת בחדר אבל הוא
בכלל לא שם לב לזה. הוא כועס, לא מבין איך זה קרה.
|
כשאנסה אותי אז באותו לילה שתקתי ועל כך היא שמחה, אך עכשיו
כשאני שותק היא בוכה.
|
ילדה בשחור ברחוב אפל,
גב כפוף, רושם כודר.
חולצה כצבע הפחם ומכנסיים בצבע הלילה,
איפור שחור כזפת המאפר גם את רגשותיה.
|
כשהיה קטן הוא מכר את נפשו
ומסכות קיבל תמורתה.
הוא לבש אותן בכל מקום,
ולכולם אותן הוא הראה.
|
|
|
אל:
זה שמאשר את
הסלוגנים.
הנדון:
מחאה!
שלום רב
עם כל הכבוד,
הסלוגנים שלי לא
דביליים, הם
אולי טיפשיים,
חסריי חוש
כיוון, יש יגידו
אפילו חרא של
סלוגנים!
אבל דביליים?
בחייאט!
ובכלל מי אתה
שתלין?
מה יש יותר?
סלוגנים דביליים
?
או סלוגנים
שלי?
ומי אחראי על
הסלוגנים
בדבילים
(לא שלי, אני
בשלי מודה)
חבובניק, זה
אומר דרשייני,
או משהו כזה!
בברכה
לו יהי, חומד
לצאן, לטבח
וביקורת! |
|
