|
החולצה שלי הייתה כבר פתוחה וידו חדרה פנימה לעבר החצאית,
הדפתי אותו מעליי והוא נפל על הרצפה.
"אני... אני... מצטער..." הוא גמגם במבוכה. "אני אפצה על כך."
הוא הרים אותי מהרצפה והעמיד ליד הקיר
|
|
|
אם תמשיכי ככה
לזלזל בכישורים
שלי אני אעזוב.
באמת!
אפשר עוד שורה?
שירה נרגנת לפני
הלן ספיבק בחדר
המיטות הבורגני
שלה, ומתנדנדת
על מיטת המים |
|
