|
האם אי פעם בלבלת בין חלום למציאות?
או גנבת משהו על אף שהיה לך כסף לשלם?
האם היית מדוכדך אי פעם?
או שחשבת שהרכבת נעה בעוד דרכת במקום?
אולי באמת הייתי משוגעת.
אולי זה היה בגלל שנות השישים.
או שאולי הייתי נערה... בהפרעה..
מה להסביר? להסביר לרופא שניתן להשהות את חוקי
הטבע?
שמה שעולה לאו דווקא יורד?
להסביר שהזמן יכול לנוע אחורה וקדימה, מעכשיו לאז
וחזרה מבלי שתיהיה לך שליטה?
תגידי לי שאת לוקחת את הסכין, חותכת את עורך,ומייחלת
שיהיה לך אומץ ללחוץ חזק יותר.
לא שיחררו אותך בגלל שהחלמת, פשוט התיאשו ממך.
את קוראת לזה חיים?!
שינית את התפאורה אבל לא את המצב!
והסוהר מבצע ביקורי בית! וכולם יודעים, כולם יודעים
שהוא מזיין אותך.
מה שהם לא יודעים זה שאת אוהבת את זה.
את אוהבת את זה!
זה בסדר, אין בעיה, זה בסדר, בסדר גמור.
זה בטח המצב היחיד שאת מכירה.
לעולם לא אדע מה זה להיות במקומה.
אבל אני יודעת איך מרגישים כשרוצים למות.
עד כמה כואב לחייך.
עד כמה את מנסה להשתלב, אבל לשווא.
את פוגעת בעצמך בחוץ במטרה להרוג את מה שקורה
בפנים.
- את לא אוהבת אותי יותר?
- לא, אני לא!
- מפני שאת חופשייה? את חושבת שאת חופשייה?
אני חופשייה! את לא יודעת מה זה חופש!
אני חופשייה! אני יכולה לנשום.
ואת תיחנקי בחיים בממוצעים והבינוניים שלך.
יש יותר מידיי נקודות תורפה בעולם.
יש יותר מידיי נקודות תורפה שמתחננות שילחצו עליהן.
זה גורם לי לתהות, זה ממש גורם לי לתהות
למה אף אחד לא לוחץ על נקודות התורפה שלי???
למה מזניחים אותי??
למה אף אחד לא חודר אליי ושולף את האמת, ואומר לי
שאני זונה מסריחה ושההורים שלי מייחלים לכך
שאמות???
- כי את גם ככה מתה!!!
לאף אחד לא אכפת אם תמותי. כי את גם ככה מתה.
הלב שלך מאובן. בגלל זה את חוזרת לכאן שוב ושוב.
את לא חופשית, את צריכה את המקום הזה כדיי להרגיש
בחיים. זה פתטי.
אבל זה לא נגמר - זה רק ממשיך אחרת...
בלחישה.
|
שקט.
אבל לא שקט רגיל, שקט של סוף, שקט של הבנה.
רק טיפטוף הגשם -
טיף טף טיף טף...
|
Franklin went to the hair dresser,
Franklin got a pearl.
Franklin didn't like it.
|
Mr. Dick was lost 2 years ago,
And we really miss him
|
השמש שקעה כבר מזמן. בעצם, היא עומדת לזרוח שוב עוד מעט, אבל
זה לא משנה לה, לאופל, כי היא בפינה הכי חשוכה, שגם אור שמש לא
יוכל להאירה.
הכוכבים שספרה כל הלילה, עד עכשיו, נעלמים אט-אט, ככה זה כל
הזמן.
|
ברגעים אלו, כל העולם עוצר, והיא,
קוטפת כוכבים.
|
עיניה אט אט נעצמות, בתוך השקט, השלווה סוררת, ושלג מתחיל
לרדת, צונח על גופה השבור.
מקפיא את ליבה הקטן והחם.
מוציא ממנה כל שביב של תקווה.
|
היית חייבת לקחת את זה נכון?!
לשאוף את הרעל הזה לתוך הריאות שלך.
להתנדף לי כלכך מהר מהחיים.
|
אבל היא לא יכלה, היא הייתה להוטה.
|
בבוקר למחרת, השמש לא זרחה יותר לתמיד, הפרחים לא פרחו יותר
לעולם, וכל תקווה נמוגה, כל אהבה נבלה, וכל מוזיקה שקטה כלא
הייתה.
עולם מת אנחנו קוראים לזה, אבל הוא לא מת, אנחנו חיים בו.
נפשית, לא פיזית.
|
עינייה הכחולות נצצו משמחה כששמעה שהיא יכולה לעזוב.
אחרי שנתיים נצחיות בבית היתומים הקטן עם הקירות המתקלפים,
השקט האין סופי והסורגים על החלונות
|
היא ישבה במושב באחורי של האוטובוס כשהוא התקשר.
"היי" היא אמרה, כל-כך מאושרת שהוא סוף-סוף התקשר.
"תקשיבי, אני... אני מעדיף שנהיה ידידים" הוא אמר בקלות.
|
אני זוכרת את השיחה הזאת.
ואף פעם לא אוכל לשכוח אותה.
המילים הכל כך חודרות שלה, שחצו אותי, היישר בלב.
"אני לא הולכת לטיפול!" כך היא אמרה
|
שער אדום לה, ועיניים כחולות, נעלמת היא בעוד ערפל מתוק.
|
החיים נראים כל כך רחוקים.
כל יום נשמט לי בין באצבעות.
הלכתי לאיבוד בתוך עצמי.
איבדתי את הרצון לחיות, כמה שזה נשמע פשוט - זה עמוק.
|
בקצה העולם,
הרחק מאי שם.
יושבת ילדה יפה,
ושותקת
|
מנסה להתנתק, לחזור למציאות
לצאת מהטראנס.
וכל פעם מגלה, שאלו הם חייך,
ואין כבר דרך חזרה.
את מאבדת את התקווה.
|
אזכור אותה תמיד,
בטוב וברע.
בלבי היא תישאר,
חתומה בלהבה.
|
וכשסוף סוף יהיה לי טוב
אני אתאבד
|
מחשבות עוברות בראשך כמו גלי הים,
מתנפצות על גבול ההיגיון שכואב לך כל כך.
|
לפעמים, אני נעלמת ברגעים של אמת בתוך השקר שלך.
וכשאני נעלמת, אני מתמלאת אהבה כלפייך.
ואת, את תמיד שם כשאני נעלמת, נזכרת בי לרגע, וממשיכה בשלך.
מה שהרגשתי כלפייך - מה שידעתי, כל האהבה, נעלמת בדיוק ברגע
שאת מגיעה.
|
קראו לה אפרת. היא תמיד ידעה מה היא רוצה, ותמיד הצליחה להשיג
דברים אלו.
היא הייתה יפה: היו לה עיניים שחורות פחם, ושער ארוך שחור
בוהק.
כולם אהבו אותה: היא הייתה מלכה, מכושפת, מסתורית - לא דיברה
הרבה, רק כשהייתה מוכרחה.
|
זה אדום של כאב, אדום של דמעות.
|
So, I'm nothing
You took something from me, now you've disappeared.
You're right where I want you.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
להתראות בשידור
חוקר.
פקד צדי צרפתי
מתחיל עם
טרמפיסטית. |
|
