|
המילים זורמות ללא כל גבול
את רובן אתה כלל לא קולט...
|
מיד הוא הוציא אקמול עם חיוך
טעמו היה מר אך נפלא...
|
כמו כתם שחור על הקיר הלבן
קר שם בחוץ וגם קצת מעונן
מאזין מבעד לסורגי המשבר
לתווי מנגינה של מישהו אחר
|
שטה בים כה כחול
בתוך עננים של בלבול
|
איש אותה לא יוכל להרוס, על עצמה היא יודעת לשמור
וגם אם תחליט בתפוח לנגוס, לעולם לא תביט לאחור...
|
רק מי שנותרה בו תמימות
מאמין שלמצוא עוד אפשר...
|
והים הכחול משגע
כל-כך מלא נפלאות
הזמן בך לא נוגע
הוא חדל מלהיות
|
אין שום ספק, אפילו לא קל
שהארון הזה שלי ממש מקולקל
|
לחישה עמומה בשקט מוזר
קורעת חוטי מחשבה
|
רשימת קניות בצבעים זוהרים...
|
|
|
קראתי בידיעות
על בועז והאתר
הזה שלכם, אמרו
שם שהוא מבורך.
זה אומר שיש לו
גדול?
שירה תוהה |
|
