|
יכולת להמשיך במדבר בלי מים עוד 40 שנים עד הטיפה הזאת שפתאום
נפלה ישר על השפתיים.
|
עולה לבדי לצפת שהיתה לרגלינו
|
והגוף,
שפעם יכלת לקרוא בו כספר את תולדות אהבתה של הנפש,
נותר עתה חסר משמעות, מנגן צלילים
בודדים
|
מנות קטנות של כאב.
כמו חיסון, ששומר על הנפש
לא להרגיש, לא ליפול, לא לכאוב באמת.
|
בשביל התרגיל הזה לא צריך אף אחת
מחמש היחידות שלמדתי
צריך לדעת רק חיבור וחיסור
|
הקשית את ליבך ויצאתי לחופשי
|
אני עוד אתגעגע לאהבה כמעט כמו שאני אתגעגע אליך
|
לא נותר לי מקום להכיל עוד יום בלעדיך
לא נותר לי אוויר לנשימה חסרת חיות
|
לא הצלחתי לעלות עד גדותיי
צפתי על הקרקעית שלי
מדי פעם הכו בי שברי גלים שלא הצליחו להרים אותי
|
עד מתי אוכל לנדוד במדבר השעות בלעדיך
עקבותיי נעלמות אט אט על החול
|
האזן לגווניך
כאילו אין אחד מלבדך
|
העצבות תמיד בפתח, מאיימת לסחוף
|
|
|
רגע, ומה עם
דמויות סלוגנין
מומלצות?
אמא אדמה, לא
מבינה לאן פני
הבמה? ולא פחות
לאן פני הדף
האחורי, שלא
לדבר לאן פני
העם הזה אשר
יושב בביתו
ומאונן אל מול
פני בימתו
הפרטית. |
|
