|
כינרת עגמון כבר בת 22, מתבגרת.
כינרת עגמון זהו שם שבחרה לעצמה, אולי כינרת עגמון
תהיה הבחורה שהיא רוצה באמת להיות.
כינרת התחילה ללמוד השנה בתקווה שזה יספק אותה,
בתקווה שהצרות של העולם יגרמו לה להפסיק להתעסק
בעצמה. לא עבד.
כינרת לאחרונה לומדת לאט, אבל לומדת
לאהוב את עצמה לבד.
" מכל חלון באלקטרז נשקף הנוף של סן פרנסיסקו"
סוזנה קייסן/ נערה, מופרעת
בעל המקום מפנק אותם על חשבון הבית והם, הם נהנים.
אחד אומר שאולי כדאי להפסיק, שלא בטוח שהוא אוהב את
המשחק הזה, אבל הם מושכים חזרה פנימה,
הוא צוחק ואומר שזו התמכרות
|
אני הייתי בתוך מעטפה ילדותית שולח
מכתב אהבה.
|
נשימה אחת עמוקה ילדה,
הדבר אינו מסובך כשלעצמו.
מה כבר ביקשו ממך?
לחייך, לדבר, ללמוד, לשתוק?
|
אם אשכחך ירושלים תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי
אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.
|
לא שהיה טוב.
אבל לא היה נורא.
היה בסדר, באמת שבסדר.
|
לעיתים אני מייחלת ללילה שישוב,
אותו אני מזהה, איתו פשוט יותר.
כשהשחר עולה, אני חשופה
|
קשר של שתיקה מוזר ביני ובין נהג המונית שמקשיב לי מתייפחת אך
הוא חסר אונים.
|
כנרת עגמון הבטיחה שלעולם לא תשב שוב ליד מכשיר האימה ותחכה
לצלצול טלפון גורלי שמבחינתה יאמר שהיא נאהבת ומבחינתו יגיד-
זיון.
|
כשאמרת לי בואי, עם אלפי הבטחות,
שכחת לספר על השכר.
על הדמעות, הכאב, הבדידות.
|
בדקות שבין השקט לרעש הלכתי לאיבוד,
המשכתי למרות זאת והרעש התגבר.
|
|
|
