|
רץ אל הדלת.
בום. נופל.
קם. הולך אחורה. רץ אל הדלת.
בום. נופל.
|
החלטתי שאני חייב להגיד לה מה אני מרגיש, אבל בארבע עיניים.
שמתי את הקפוצ'ון על הראש ויצאתי לבית שלה בריצה.
|
אם היית מכיר אותו היית יודעים בעייתי הוא היה. ניסה ללכת נגד
הכל, כאילו יצליח להציל את עצמו מהעולם וכל זה.
|
מתסוכל ועייף, בשעה 6 וחצי בבוקר אני קם מהמיטה ושם את הכתפיות
של התיק על הכתפיים. ההורים אמרו לי שזה נראה כמו היום הראשון
של כיתה א' רק במימדים טיפה שונים. הדרך אל הסוף לא הייתה כל
כך נחמדה אבל לא היו לי הרבה ברירות.
|
נפלתי לבור, נפצעתי וקמתי
שאלתי אם יש עוד סיבה להמשיך
הרמתי ראשי, בשבילך רק נלחמתי
על גדרות וקוצים את גופי שוב אשליך
|
עלה לבדו מסתובב ברחוב,
חושב על מקום שיהיה לו רק טוב.
מדמיין ענפים, גבעולים ופרחים.
בחלומות הם עפים ואותו לא לוקחים.
|
אני, אם הייתי אתם, לא הייתי קורא את עצמי.
הייתי מתעניין דווקא בחרא של האנשים שלא בעמוד הראשי.
|
כולם רוצים להיות לא כמו כולם.
במסגרת הרצון העז הזה להיות לא כמו כולם אנשים מנסים מדי יום
לשכנע את עצמם באמיתותו של הדבר.
כשבסוף מסע השכנוע העצמי הזה תמיד מגיע רגע ההכרה בעצמך כשונה
וכאחד שנבדל משאר העולם.
|
|
|
החיים הם כמו
סרט גרוע. אף
אחד לא נהנה מהם
אבל כולם נשארים
עד הסוף |
|
