|
שוב יצאת אל הכביש המהיר
ואני שוב כאן מכיר את נהיגתך הזהירה
הכביש חלק והם נוהגים כאילו אין מחר
|
השמש זורחת כמו החיוך שלך
וקרניה מלטפות אותי כידייך
אך את לא פה כדיי לחוש בעונג
את שם מעבר לכביש
|
את שם למעלה על המצוק
צופה קדימה את העתיד מחפשת
ואני פה למטה מחפש בנבכי הקניון
|
במעמקי בדידותי היוקדת
הבחנתי בעיני האיילה קורנות
ואת דילגת כאיילה שלוחה
לפתע שפתותיי התחילו להימתח
|
השתיקה יפה לה לאהבה.
ככה רחוקה מהעין,
רחוקה מדלת שפתיי,
בלי גינונים ובלי טקסים.
|
עומדת בחלונך וטרה
אחר האביר על הסוס הלבן
אך הוא לא שם ביער
הוא קרוב אלייך יותר ממה שתחשבי
|
שם כן שם
במקום יפה על דיונה של חול
הלב נקרע
העתיד ידוע והגורל כבר נחרץ
אבל אולי עכשיו ברגע הזה
הגורל ישתנה
|
את כל מרצי הענקתי לך
אך את מעדיפה לקבל את האנרגיה הטהורה
וללכת הלאה
|
או לשמוע איך פלוני אלמוני ריגש אותך,
או איך היה הדייט החדש שלך,
דיי אני לא מסוגל יותר,
הגיע הזמן להיפרד
שכל אחד ימשיך לדרכו.
|
ביקשתי להיות גבר
של שנות 2000.
מבין, מתחשב,
מוריד את הזבל.
מגהץ, שוטף כלים!
אך גם מביא פרח,
ומגרד בביצים.
|
את שם למעלה על המצוק
צופה קדימה את העתיד מחפשת
ואני פה למטה מחפש בנבכי הקניון
את המילות האהבה אשר בימי קדם נלחשו פה
והיום הם חקוקות בסלע
|
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
