|
מבט אחד וזה נראה כה נכון,
בלי לפצות פה כבר אמרנו המון,
וכשנאמרו המילים ונחשפו הרגשות...
|
ומתי, כבר תגיעי,
להשקיט את הסערה
המתחוללת
בעמקי ליבי.
|
רק פתחי פיך, וטעמי מהחיים,
התירי לבך הקשור וגלי מקומות נסתרים.
היקום אינסופי, אך את נותרת במקום,
מסרבת לעשות הצעד שישאך למרום.
|
ואת שוב הלכת,
בלי לומר מילה,
בלי איזה ביטוי קטן של אהבה.
|
הנה דרכינו נפרדות,
אני לכאן ואת לשם,
אין מקום לעצב או דמעות,
זו דרכו של העולם.
|
|
|
הסלוגנים במגזין
במה פרצו את
המסגרת הכתומה -
הכיצד?!
צרצר. |
|
