|
מבט אחד וזה נראה כה נכון,
בלי לפצות פה כבר אמרנו המון,
וכשנאמרו המילים ונחשפו הרגשות...
|
ומתי, כבר תגיעי,
להשקיט את הסערה
המתחוללת
בעמקי ליבי.
|
רק פתחי פיך, וטעמי מהחיים,
התירי לבך הקשור וגלי מקומות נסתרים.
היקום אינסופי, אך את נותרת במקום,
מסרבת לעשות הצעד שישאך למרום.
|
ואת שוב הלכת,
בלי לומר מילה,
בלי איזה ביטוי קטן של אהבה.
|
הנה דרכינו נפרדות,
אני לכאן ואת לשם,
אין מקום לעצב או דמעות,
זו דרכו של העולם.
|
|
|
יום אחד הדלקתי
את הרדיו ולא
דיווחו על
פיגוע
או על שיכור
שדרס הולכי רגל
וגם לא על סוטה
שאנס באכזריות,
ואף חייל לא
נחטף
ואז...
אז התעוררתי!
מאחת שנמאס לה |
|
