|
"כל פילוסופיה מסתירה פילוסופיה אחרת; כל דעה היא
מקום מחבוא, כל מילה- מסכה...
כשפילוסוף אומר ש 'הטוב והיפה חד הם' זו תועבה: ואם
הוא גם מוסיף ואומר 'וגם האמיתי' [אחד עם הטוב
והיפה], יש להלקות אותו. האמת מכוערת היא. עשינו לנו
אומנות, פן נכחד בשל האמת" (ניטשה)
ואז עשינו אהבה. זה מה שזה, לא? אתה אמרת שאתה אוהב אותי, אני
אמרתי שאני אוהב אותך, אנחנו שוכבים יחד במיטה. אנחנו אמרנו
שאנחנו לא ממשיכים יחד. אנחנו אוהבים את מה שהיינו יחד. ואולי
בעצם, אנחנו אוהבים את מה שהיינו רוצים שנהייה ובעצם אף פעם לא
היינו?
|
התינוק ישב בזרועותיו של הגבר הזר...הוא פתח את התיק הגס שהביא
עמו והאם הבחינה בשלל רב של כלים חדים. היא נאנקה למראה
האזמלים המתכתיים, המספריים והסכינים החדים. הזר כלל לא נתן את
דעתו לאם ונראה כמתלבט באיזה כלי עבודה לבחור.
|
עומד בשורה, אף מבטו שלו השלמה. ובטחון.
מחייך חיוך כאילו כמוס אך החושף טפחיים
חשים כי הכל מביטים בנו ומסיטים ראשינו.
מעניק יד, מניח ידו על מותניי ומפנה את גבו
שוב הוא לא ישוב.
|
ויהי כמחריש,
דממה מטרפת.
כשדה לאחר קרב-
חרש.
|
כעבור שניים עשר פרקים
קינן דוד על יהונתן.
איך נפלו גיבורים
יהונתן על במותייך חלל.
לא רוצה ללכת בסמטאות תל אביב
ולמצוא סמטת הגיבור האלמוני.
הגיבור שלי.
|
ויעש את שני המאורות הגדולים
את המאור האחד לממשלת היום
ואת המאור השני לממשלת הלילה
ואת הכוכבים.
|
נגיעות ואני מסיט ראשי.
מבט של תחינה מהול בבין הסדינים
נושך ברכושנות צווארי, מלקק את שפתיי,
בנתיב חד סטרי הפוסק במעלה החזה.
|
כשאתה אומר- כמו אד
ואז עוזב
ואני נשאר עם ההד.
|
כשדיברו על הרעיון, הזכיר אחד מהם לשני, כי כשהציע לו לנסוע
יחדיו לחופשה, הוא אמר כי זה "דבר שזוגות עושים". באותה עת הם
לא היו זוג, כלומר, הם כן היו אבל הם ידעו שזיכרון הפרידה עם
האחר, עדיין טרי וצריך להגליד, ולכן הם לא נסעו. עכשיו הם בטח
לא זוג, ולשם שינוי
|
-למה אתה תמיד עושה את זה?
-עושה מה?
-מסלף את הדברים שלי! זה לא מה שאמרתי!
-אני רק קורא בין השורות
-אז תלמד שוב לקרוא!
|
לכאורה, אין קשר בין "התפסן בשדה השיפון", רומאן שנכתב בשלהי
שנות החמישים של המאה ה- 20, ו"אמריקן ביוטי" סרט שיצא לאקרנים
בסיומה של המאה ה- 20, כמעט מחצית מאה מאוחר יותר. למרות זאת,
בין שתי היצירות ניתן למתוח קווי דמיון רבים. שתי היצירות הן
יצירות העוסקות ב
|
|
טעות זה כמו
סאדו
זה כואב, אבל
לומדים ת'לקח |
|