|
אורין אביבי- קטי בניטה
כי לבנו שערות ראשך,
כי קלף עורך
וערפילים במסעך,
וחייך כוולד רך
|
הייתי אוספת את מעייה השפוכים
של הציפור הקטנה
וזאת לו היה בי כוח
|
מחילה בלב שמיים-
חנינה כנה על חיי
ומשכב רפה
|
הטנגו הצמוד
לווה במרגליות
וזר עטוף בצלופן
ושעוות נר ריחני
|
|
|
טוב למות בעד
במה חדשה.
טרומפל... |
|
