[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
לרגליך נעלי ריצה,
והיא מהלכת לה יחפה.
לראשך מגבעת נעוצה,
והיא פרועת שיער קטיפה.

עצב
דמעת צבע הבד סחב,
לרוח מחר מתלם האתמול.

געגוע
אותך בתום לילי,
שלך בזיכוך שמיימי.

תחושתי
אילן עירום פורש ידיים,
ורדיד רוחה מרחף לכתפו.

כמיהה
ו... חם.
כל כך חם.
הוא לא חלם,
כי האויר יכול להיות כל כך קיים...

אהבה
במשק כפות מחופות דקלים,
נרעד גופה בחיק גופו.
לצווארה העטוי דבש תלתלים,
ניגרו אנחות מאריג ליבו.

הרהור
לרגע אחד רצה וניסה,
טעות והדמייה.

כמיהה
כל חלום אוצרת בנשימה רכה,
עד אשר ערגתי בך תפרח.

אהבה
מי אמרה שהוא שוב לא יפול?
מי אמרה כי הוא יכול,
לעצור את הכאב מלדמם...

הרהור
רוח מסיט צלצול,
ושפתיי המדרכת חולקות מבט.
לובן מליט מלמול,
ומסלול מהיר מרים אספלט.

אהבה
בניחוח פקעתו טובלת,
החפון בנימי התעברות.

ארוטי
מתרפקות לרחשי אישון.
מתעוררות ללהט,
במגע נטיף לשון.

געגוע
גם לא הד שתיקותיו.
ממרומיה דמעותיו קטף.
לעיניה כוכביו אסף,
ולא עוד יסף...

תחושתי
להבה מצלצלת,
וכד החלב מתגשם.
להבה מפסלת,
והמשעול בהד מתבשם.

אהבה
עת חולף קפל העונות,
שוב אליה.
בלי לשנות כיוון,
לך אליה.

אהבה
עת הלבנה תעלם בגלימת חשכה,
העוטה קרקע ורקיע.
תכלה תהום באוד שכחה,
מכלה עוגב וגביע.

געגוע
מה היה בינינו התזכור?
מה שקע שם לאחור?

חלום
צרור נוצות לחוט דק,
בזרועות רוח דבק.

געגוע
מתאר העצים מגלף עלוותיו,
בגוון חום זהב ערביים.
רוח דרכים המשרך שפתיו,
בוזק אבק לעורק מים.

כמיהה
בעטרת עינה עומד,
מביט בדמעה תמימה.

טבע
שבע פעמים ועוד פעם...
גשם שמעט הוקדם.
הכתים את השלכת בטעם,
של "קיץ חום-אדמדם".

אהבה
טשטש בך אותי.
בשקט המלטף רכות ידי.
ברעד הסהר השותק.
נבלעת באבק הנבזק הרחק.

געגוע
נטיף חלבה נבקע,
משלהבתו הקופחת.
נאגר בה ונבלע,
בשלוליתה הרותחת.

עצב
סדין המבהיק באור יקרות,
מבליע בשתי ערב נרות.
רטט שפתיים במשב לח.
יהב נשנה כנחשול נשלח.

חלום
בלב ים רווי.
אי של צלילים.
אין לו כינוי.
לא צומחות בו מילים.

תחושתי
חג כבשן המחול,
בו חושלה בזלת שאול.
בשכב רגע יצר עוצמה,
באר נפשה שך דממה.

ארוטי
היא לו נוגעת.
רוחות כאב פוצעת.
גונחת.
נכנעת לטופר אדמתו

כמיהה
בתוכה נע לאלם דופק,
כעלט המשליך הילתו לאופק.

חלום
גם אין בה שום היגיון,
להתפשט ולשכב לישון.
ההיקף בה מתפורר...
כמו חלקיו אינו מחבר

אלגוריה
אל תסתתרו לה במשפט,
בו את חייכם ארזתם.
במסכות תמצאו מפלט,
ובסרט אדום הכל חנקתם.

כמיהה
על האדמה האור,
מתרוצץ.
אל התבנית השחור,
מתכווץ.

זכרונות
אור הירח מתפזר,
הרחק בכוכב נופל.
חוצה רקיע זוהר,
שובל החומק לצל.

עצב
מבט חולמני,
מתמונה על מדף.
שיער ערמוני,
אשר רגע חטף.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היא נכנסה לדירתה האפלולית.
פעולותיה היו מהירות. מחשבותיה התמקדו באור שעוד היה בחוץ.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

טבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
החוד של העפרון
חום יותר בשעת
שקיעה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 70274. בבמה מאז 24/7/06 15:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקסת דיו
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה