|
 252404206
קסם השתיקה אטלס השמח קוראים לו כולם,
מספיק חזק בשביל כל העולם.
אבל הוא לעצמו,
כבד מנשוא.
רודף שקיעות חולות וימים,
ומחפש את עינם של אחרים.
אני רוצה לברוח.
ללכת לאורך הים אל תוך השקיעה עד שאני אתפוס אותה
או לפחות אהיה לידה.
|
האיש ההוא, שרץ בשקט בשקט, אני מכיר אותו.
כן כן, אתם יודעים למי אני מתכוון, זה האיש הזה
שאתם רואים רק לרגע,
|
פעם סיפרו לי סיפור עצוב על הים.
שהים זה בעצם זה בעצם גן עדן,
לשם הולכות כל הנשמות הטהורות.
|
כשמגבעת לראשו יוצא הוא לרחוב שמתחת לעץ
כל כך עצוב לראות את העלים שנשרו
שוכבים להם על המדרכה ללא תזוזה
|
מדוע סובלים
הוא אמר סליחה אבל פה זה לא בירורים
למה אנשים כואבים אלוהים
|
עושה צעד אחורה ומושיט יד
אבל כשהיא מושיטה חזרה
לא מעיז לגעת
|
בהתחלה הדמעות זלגו לי על הלחי בלי שום הבעה בעודי בוהה באופק
הרחוק
אחר כך בא הכאב
|
לפעמים אני מחפש אותו בשירים, לפעמים אני רואה את עקבותיו
בשירה, לעיתים נדירות הוא משאיר לי פתקים ברוח.
|
צייר במחול של דיוקן עצמי
דמות בודדה אצייר
המושיטה ידה אל מישהו אחר
|
אם רק אוכל לא להרגיש
לא אדע איך הכאב מכיש
|
הייתה תקופה שידעתי הכל,
כשהסתכלתי על האופק הכחול.
היעד הבלתי מוכר שנימצא שם במרחק,
ריח הרוח שנושאת את האבק.
|
בוהק עינייך,
עלי זורח.
מסתכלת עליי,
|
אמרו לי שאני בן אדם. בהתחלה לא הבנתי אותם, אבל אז גיליתי שהם
התכוונו לעובדה שאני יכול לדמם. משום מה זה לא ניחם אותי.
הם אמרו לי שזה טבעי להזדקק לאנשים, אבל נראה לי מוזר כי
כשהייתי איתם הרגשתי לבד.
|
אני זוכר שהשמלה שלך קרנה יותר חזק, יותר לבן ויותר יפה מהירח,
שהיה כמעט מלא באותו ערב. ואני זוכר שהייתי שיכור טיפה מהבושם
שלך.
|
הלכתי בין הטיפות כשחשבתי עליך
|
בהתחלה כשלא ידעתי שהיא יכולה להיות כל כך מתוקה,
היה לי קצת קשה להישאר על הרגליים והמחשבות היחידות שעברו לי
בראש היו כמה שזה מדהים ולחבק יותר חזק ולחבק יותר קרוב
|
העשר דקות שהקדשת לי בטקס סיום פשוט עשו לי את הערב. ומה בדיוק
אני זוכר? אני זוכר שקמת בשביל ללכת אבל לא רציתי לתת לך ללכת
ומצד שני גם לא ידעתי איך לעצור אותך, אני זוכר שנתת לי נשיקה
על קצה השפה שרק אחרי אותו ערב עלתה בי המחשבה שזו לא הייתה
סתם נשיקה בין יד
|
|
|
ג'ירפה
מתוך ספרי החדש
"29503 דברים
שלא משנה כמה
תנסה, אף פעם לא
תצליח להכניס
אותם למיקרוגל" |
|
