|
בורים.
אורגים בצל הברושים
ריקמת חרוזים, מדביקים בין תפרים.
מכסים מפני השמש אישונים מורחבים.
|
כמה חלומות? כמה נשמות?
כמה אימא מותר לי להיות?
תנשקי אותי, תחבקי אותי.
|
ככה זה.
כשהעדר קובע כללים
וחדרך מלא באויבים
|
תרצה
אקפוץ עד השמיים
אשבר ואפול כמו אבן
על יסודות העולם
|
אני מאבדת ראש - טיפשים זקנים וילדים.
אני מחוסרת בית, אין לי על מי להישען
תקשיב, סתיו מקיש על השערים.
בנשימה מחוספסת בצעדים רועמים
|
זמן
בהליכה מחוספסת
בנשימה כבדה
שובר אותי
ו
|
|
|
אם תמשיכי ככה
לזלזל בכישורים
שלי אני אעזוב.
באמת!
אפשר עוד שורה?
שירה נרגנת לפני
הלן ספיבק בחדר
המיטות הבורגני
שלה, ומתנדנדת
על מיטת המים |
|
