[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 99065990 99065990
אל היוצרים המוערכים על ידי קרן מנד
אישה נערה ילדה לכל דבר
מאוהבת בשני המינים כמובן
בת 28 ועוד קצת
כותבת מגיל 13 על הכל
ימים יפים שחורים שמחים ועצובים
על הילדים ועל מה שאני וביעקר על מה שעובר בראשי
קצת נסיתי מכל דבר ואפילו הייתי בסוף הדרך פעם
אבל עכשיו נמצאת עם הראש בעננים
מחפשת לעצמי כיוונים שונים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אירוטיקה
מי אמר שבחורות לא יכולות לזיין ?
תן להן ויברטור והן יראו לך עולם אחר.
אפשר אפילו את זה שיש לו שני כיוונים,
שזו שדוחפת נדחפת ואז שתיהן נהנות - זה מדהים.

פתאום נעלמתי
ואת לא הבנת דבר

הומוסקסואליות
בואו אספר לכם על זיון שלי קרה, שהפך אחר כך לאהבה גדולה.
זה היה בגיל 16. נכון, הייתי קצת צעירה,
אבל כבר אז ידעתי שאני מעדיפה אישה.
פעם ראשונה שהייתי במועדון נשים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אוהבת אותך ורק אותך לעולם
אז בוא תקרא את מה שיש לי לומר.

ארוטי
אתמול נפגשנו, היה כבר מאוחר
קראתן לי לבוא רק אם אני אוכל
הסברתן לי מה יש לכן בראש בפנים

גן עדן
לראות אותך זוהרת כמו שמש חמה
לראות אותך מחייכת כמה שאת יפה
לראות אותך בלילה לידי ישנה

בלדה
השקט שלי נישבר
כשאת מימני הולכת
אני מביטה בצעדייך
שמתרחקים מימני עכשיו
איפה טעיתי על מה את חושבת?
במקום שמימנו לא שבת.

אהבה
כשתראו אותה ספרו לה שאהבתי
אך אל תספרו עד כמה כאבתי
אל תספרו על לילות בלי שינה
כשהיא בראשי אותי מטרידה

פואמה
לא גדלתי בכלל בלב משוררים
לא קיבלתי את אותה אהבה
מה שיש לי קיבלתי מכאב נפשי

אכזבה
לעולם לא תראי אותי יותר צוחקת
לעולם לא תצחקי מהבדיחות
לעולם לא תוכלי ללחוש לי בשקט
יש למה לחכות

בדידות
את היית איתי והיית שלי
ופחדת להיות בשבילי

אי שם בארץ רחוקה
יושבת לה ילדה קטנה

אכזבה
זה לא נכון שרציתי לקום וללכת
כי האהבה חזקה יותר בפנים
זה לא נכון שרציתי לקום ולסגת
כי האהבה שלנו זה לא דבר תמים

זהו הגל האחרון ילדתי
ואחריו תבוא השתיקה
זהו הגל האחרון תינוקי

אני מכירה דרך ליד הנהר
דרך שמובילה למקום שניגמר
דרך מלאה מצבות וקברים
דרך שאין בה חיים.

בדידות
היא לא גרה כאן יותר
היא יצאה לדרכה

מחאה
אני פח זבל אחד גדול,
זרקו אותי למטה, אני טובעת בשלולית של חול.
כל אחד שעובר יורק לעברי,
את כל החרא של העולם זורקים לתוכי.

כשמח לי אני שרה
כשעצוב אני בוכה
כשטוב לי אני באה
לקבל מימך נשיקה

קצרצר
לא חושבת כלכך על אנשים

חושבת על הרוח על העצים

עצב
לא רציתי לראות אותך עצובה הלילה
לא רציתי לראות אותך בוכה
לא רציתי לומר לך דברים של פעם
כי אני רואה אותך כמו ילדה קטנה.

אכזבה
פגשתי אותך לפני הרבה זמן
ומתי שנפגשנו כבר היה מאוחר
זה היה אחרי אהבה ארוכה
זה היה אחרי אהבה לאישה

אלוהים
שמור אלוהים את תינוקי הקטון
שמור אותו מכל רע ועוון
שמור אותו בלילה מאוחר כשהוא נירדם

הרהור
מה שיש לי עכשיו עוד מעט ניגמר
מה שהיה לי אתמול פשוט אזל
מה שאני רוצה באמת בלתי אפשרי

הרהור
"מה אבקש ממך אלוהים יש לי הכל "
אבל בכל זאת הכל חסר לי.
אני חיה די לבד בבועה
מחפשת כל יום ניצוצות של אהבה.

גן עדן
עכשיו אני שוכבת במיטה, אני מחכה רק לך יפה
מחכה שתבואי תחממי את לבי,
מחכה לידייך שעוברות על עורי,
מחכה לשפתיים החמות המתוקות...

כמיהה
כואב לי כל כך לראות אותך עוברת לידי ברחוב
כואב לי כל כך לשמוע אותך, ואני לא יכולה לאהוב

ארוטי
אהבתי אותך אתמול
כשנפגשנו ממש
אהבתי כשנגעת בי
והחזקת לי את היד

עצב
עם סכינים של זהב,
רק לא על הדף אני כותבת
אלא סתם על היד
ומהכאב יוצא משפט בלי מילים.

ארוטי
פגשתי אותך ברחוב מטילת
עם כלב קטן ושחור
ניגשתי אלייך נתתי לך ורד
והלכתי איתך ברחוב

עצב
פתאום נהיה לי עצוב ונהייה לי שחור
פתאום התחלתי לבכות והתחלתי לרעוד
פתאום הכל נעלם והכל ניגמר
פתאום ירד לי דם

לפעמים אדם הולך בלי להביט לאחור
לפעמים אדם שוכח דווקא את מה שהוא רוצה לזכור
לפעמים הוא לוחם
לפעמים נופל

סמים
רק תגיד לא אמרה האמא לילד
רק תגיד לא אמר גם האב

ייסורים
ותמיד אכעס על האנשים שבדרך
איך לא הושיטו לי יד לעזרה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
אז כתבתי על ויברטור וכתבתי על פטמות, אפילו הזכרתי זיין וסמים
ואלכוהול, כתבתי על נשים גברים ילדים וטף ועוד קצת אני אכתוב
על חיות ועל הסתיו, על מוות ומחלות ועל העולם המטומטם על אך
שאנשים נהרגים כל יום סתם,

אמונה
שאלתי אותך אתמול אם את אוהבת
ואת הבטת בחיוך לא ממש!
אז שאלתי מה איתי את מחפשת....

יסורים
עכשיו עצוב לי
עכשיו אני לבד
אני יושבת בבית ובוכה בדד!

עכשיו כבר סתיו והעלים נושרים
יש לי בלב מין דיכאון מדהים.

היום חשבתי על למות
וחשבתי על שחור,
וחשבתי על עצוב.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
זהו אני סופרת את הדקות עוד קצת ואני בת שלושים. אין מה לעשות
ולחשוב שבגיל 18 לא רציתי לחיות עד גיל 20 ובגיל 20 חשבתי שזה
חזירות לחיות עוד 5 שנים




אל תצטרפי לרוב
המטומטם,
תהיי היחיד
החכם.




המורה לתאטרון.


תרומה לבמה





יוצר מס' 25739. בבמה מאז 6/9/03 0:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקרן מנד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה