|
כי תמיד אני כאן. אבל לא תמיד אני זוכרת את הסיסמא
לכאן. בעייתי..
הוא לחש לי באוזן "הילה" והקפיץ אותי.
הסתכלתי לשמאלי ושם הוא היה, איתמר.
"מה... מה אתה עושה כאן?" הוא חייך אליי את החיוך היפה שלו
ואמר: "עושים מפגש! מה, לא שמעת?"
|
"שחררי מחשבות על דף! שחררי מחשבות על דף!! את כל הזמן אומרת
לי לשחרר מחשבות על דף!" צרחתי את זה.
"נו, וזה רע?" היא שאלה בנימוס.
"לא, אבל זה בהחלט נמאס."
|
ואז חבר שלו הלך כדי להשאיר אותו ואותו לבד, למרות שפתאום
נהייתה לי סחרחורת והתחלתי לצחוק מהכל, בטח יותר מדי ברד.
הלכנו לשבת איפשהו והעיניים שלו... ג'יזס העיניים שלו כאלה
מדהימות! אבל משום מה פתאום הוא לא הפסיק להסתובב ואני יכולה
להישבע שישבנו.
|
"שנה ושבע? שנה ושבע!" עוד הפעם אתה מתחיל עם המונחים הצבאיים
שלך, באמת כזה קשה להגיד שנה ושבעה חודשים? "את רוצה להגיד לי
שבכל ה'כמעט שנתיים' שאנחנו מכירים, שנה ושבע את דלוקה עליי?"
הבחנה דקה, הבנאדם הכי ידע לקרוא אותי נזכר להתעורר.
|
מי שואל אותו?! הוא לא שאל אותי שהוא העיף לי את הסטירה הזאת
שלוותה בעוד כמה סטירות ונגמרה עם פנס בעין שלי! הוא לא שאל
אותי כשהוא שכב עם החברה שלו לשעבר בזמן שהיינו ביחד! הוא לא
שאל אותי שהוא הפיל כמה ראשים בכיף עם החבר'ה שלו!
|
חייזרים נחתו באילת? או עוד ניסיון קלוש של הממשלה להסיט את
עינינו מהמקרים שבשטחים?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אם אין אני לי,
מילי. אם אין
מילי, דנה.
אם אין דנה -
בננה....
אם אין בננה,
תאכלו לחם.
אם אין לחם,
תאכלו עוגות!
מתוך: הגרסה
האמיתית של
ההיסטוריה (כרך
1200, צרפת) |
|
