|
הייתי ילדה של הרחוב
קרא לי בשמי
|
כל מי שסופר כסף
שיהיה לו לילה טוב
הלוואי ישב גם הוא
על ספסל
|
זה לא המקום שהייתי בוחרת
כל כך הרבה מאילוצים
מהצטמצמות
|
הבטחה מנצנצת ומבריקה
שיהפוך הרחוב הזה שמשתרכים בו פרצופים,
(כל הפרצופים האלה)
|
|
|
אני גם עושה
שוק.
אבל עם אמא.
אפרוח ורוד,
חושב שלא צריך
לערבב יחדיו את
חדר המיטות
והקניות לשבת. |
|
