|
עכשיו אני הגבר במשפחה, אני מעניק חום ואהבה,
אני דואג גם לקטנים, אני מספר סיפורים לשכנים,
|
אוהב לא אוהב.
אולי כבר תחליט.
אוהב לא אוהב.
את לבי אתה מרטיט.
|
אם שלי רק אשליה,
ושלה זאת אהבה,
אני אאבד את התקווה,
שהייתה לי במשך שנה שלמה
|
כל פעם שכוכב נופל רואה
אני מביעה משאלה,
|
בשמיים עננים כבדים
מסתירים מפניי את הכוכבים.
בחוץ כבר אין אנשים
|
באמצע הסתיו לפני שעונה מתחלפת,
כל אהבה של זוג מסתיימת,
|
המצב במדינה מציק. ולנו לציבור הוא מזיק.
פיגועים תאונות. באוויר עפות גופות.
עוד אמא בוכה. עוד ילדה יתומה.
בבית אין שמחה. לילד קטן כבר אין משפחה.
|
כבר לא ילדה
כבר לא מאמינה
לא מאמינה לשום מילה
לא רוצה עוד אכזבה
|
להאמין ולבטוח,
להאמין בלי לברוח,
|
להאמין ולבטוח
להאמין בלי לברוח
להאמין בלי לפגוע
להאמין בלי פתאום לקום ולנסוע
|
חשבתי על כל מה שעשיתי, על הטעויות
פתאום הרגשתי מן משב רוח קריר ורגוע
נעלם ענן של אבק וראיתי אותך פצוע
שוכב ליד השולחן וכולך מדמם
|
הרוח בדמי ממשיכה עוד לנשוב,
ורק בגללך לי כבר לא טוב,
|
מחכה לאהבה,
על קצות האצבעות,
מספרת כבר לכל החברות,
יש בי כבר הרבה תקוות,
|
|
|
למה אני לא
מדברת בעיתון או
ברדיו כי זה אף
פעם לא מספיק
אני יכולה לתת
להם לשחות במעי
הגס שלי וזה לא
יהיה מספיק
מלוכלך בשבילם
אני יכולה לתת
להם להריח את
הנוד של הבוקר
מתחת לשמיכה
וזה לא יהיה
מספיק מסריח
בשבילם
אני פשוט לא אחת
שעושה פירסיניג
ברקטום
ומצתלמת צילום
קלוזאפ לשער של
אחד מעיתוניי
סוף השבוע |
|
