|
קוסמת מהקונסוליה
ברוכים הבאים המגירה הוירטואלית שלי, כל הא ודא,
יתקבלו בברכה. מקווה שתהנו מיצירותיי, ותחושו את
הניגון הפנימי שלי.
כבר מזמן יש עוד 11 דיברות, איך זה שאינכם יודעים?
אם לא ידעתם, ולא לימדו אתכם בשיעורי תנ"ך בבית ספר, יש המשך
לעשרת הדיברות. כדי שלא תאמרו שלא ידעתם, לא שמעתם, לא ראיתם,
לא דיברו איתי על זה, להלן ההמשך...
|
מישהו פעם אמר לי בשיחת חולין שהחיים הם שטויות, ולדעתי הם ממש
אבל ממש ממש לא והם הרבה יותר מכך
|
החיים מלאים בתחנות, ולא כדאי תפספס את כל הרגעים שניקרו בדרכך
לחוות.
|
מצד אחד בית קברות בו קבורות כל האהבהות הישנות שלי ומצד שני
פרדס של כל אותן האהבות החדשות...
|
היו להן שתי מדינות, האחת אושר, והשנייה אהבה. נתיני מדינת
האושר היו מאושרים תמיד, ונתיני מדינת האהבה אהבו ללא סוף
תמיד. אך לא בהכרח אלו שאהבו היו מאושרים, ולא בהכרח אלו שהיו
מאושרים זכו לחלוק באהבה אמת טהורה. עם הזמן התאספה לה קבוצה
במעבר הגבול בין המדינות
|
בוקר יום שישי, נזכרתי שיש לי מקום בבמה, המחשב החליט לשתף
פעולה, והופסלה עומדת לצאת לעולם רשומה חדשה. 1,2,3...
|
והיו מי שרדפו אחריו עד יומם האחרון
והיו מי שזכו מיום לידתם להיות בקירבתו
והיו מי שפחדו ממנו נורא
והיו מי שהוא היה חבר שלהם רק בהתחלה
והיו מי שהתפללו לבואו
|
אחותי, בן אדם קטנטן עם כל כך הרבה אמיתות שפשוט נשאר רק לחייך
מהחוכמה הפנימית שלה
|
חיים רק פעם אחת, כל שנה במשך 365 יום, אז מה יש לנו בתפריט?
|
לאן נעלמה הבינה שנולדנו איתה? איך היא נעלמה מכורח המציאות?
אל תתנו לזה לקרות עוד, אפשר לשרוד גם אם האמת מרה. היו כנים,
אמיתיים, חכמים, ותנו לעצמכם לחגוג.
|
כל השמיים זהרו באדום, הוא כמעט וחייך חיוך מלא מאוזן לאוזן,
אך עדיין היה מאופק שכזה. "ירח התגעגעתי אלייך מאוד, אין קסום
ונפלא ממך".
|
על איך שזכרתי, ולא רק אני, גם שאר ילדי המשפחה, שהיא התאבדה.
רק שנתיים אחרי מותה, והגילוי של השנה המדוייקת כשעמדתי ליד
הקבר בפעם הראשונה.
|
באחד מן הימים בילדותי שתלו בגינה שלנו, סמוך לחלוני, את עץ
ההפתעות. תחילה אף אחד לא ידע עד כמה הוא מופלא, אבל אט, אט,
כמו באר של משאלות, רבים אליו הגיעו לקבל קצת הפתעות. מי שהעץ
השיר עליו עלה, צפוי היה להפתעה מיוחדת בחייו, ריגוש מסויים
להפרת השגרה. כולם דא
|
אני זוכרת איך כשהייתי קטנה קטפתי לאמא חיוכים מהעץ שבגינה של
דודה שוש. אני לא יודעת אם היה זה מציאות, דמיון פרוע או חלום
ילדים מתוק. חלק אומרים שזוהי רק אגדה, אבל בתוך תוכי אני
יודעת שעץ החיוכים היכן שהוא קיים.
|
זה היה עוד אחד מהימים האפורים של החורף. ברד כבד כיסה את כל
הארץ. היא ישבה בתוך מכוניתה וחיכתה שיעבור הזעם. היה לה בהישג
יד ספר שאהבה למקרים שכאלו, אך היא בחרה שלא לקרוא אותו.
|
אהבה... ראו מה לי היא עושה מעוררת ריקוד בנשמה!
|
לא הייתם רוצים להתקשר ולהזמין אהבה? והאם זה היה אפשרי, מה
הדבר היה מעיד על טיבה?
|
כל האהבה שלו נשכחה מן העולם,
כל הזכרונות שלהם ביחד בשמיים התפזרו,
כל הפרפרים שבבטנו היו, התעופפו הרחק מכאן,
|
לפעמים יש שלכת,
את הלב היא נושכת,
אף אזור לא מפספסת,
ואני בינתיים ברכות אותה מחבקת.
|
צריכה לשקול את המילים
לא למהר כשהעצבים עולים
זו תכונה רעה שאימצתי לי
אין לה מקום בתוכי
|
אני רוצה להיות הכל עבורך
אבל הכי אני רוצה
להיות שם בשבילך
|
אדמה
האדמה מחיה את גופי
כל פעם מחדש
מאפשרת לי להכות שורשים
|
הם רצו שאצעק עד כלות נישמתי,
הם רצו שאאבד את קולי,
הם רצו שארקוד עד אור הבוקר,
הם רצו שאצלול למצולות,
הם רצו הכל בשבילי...
|
אם הוא לא היה מאוד חשוב
כמו שהוא אצל כל אחד מאיתנו
הייתי מנתקת מרכבת החיים
את אותו הקרון
|
העולם לא דפוק
יש בו אנשים דפוקים
אל תתנו להם להרוס לנו את החיים
לא תמיד חשוב להיות צודקים
|
מה עושים?
איך כובשים?
אחד שראה יותר מדי נשים.
|
מזל שיש לה בלבה
כוכבים של אהבה ואור מהירח
שקיבלה במתנה מהעולם
ושמרה אותם בעולמה
|
סליחה על כל הפעמים
שהייתי קצת קשה
מצטערת על שפגעתי
|
הייתי רוצה שתהיה הבגד שלי כל הזמן
תפור עלי לכל מקום שאני הולכת
רוצה אותך
בדיוק כמו שאתה
|
לכל בן אדם יש כנפיים.
אנחנו בעצם בני כלאיים,
של מלאך משמיים,
וחיה נקיית כפיים.
|
מאוהבת אני בחלום,
אך מחכה ליום,
שבו אזכה אותך כל כולי לאהוב.
|
והיא.
מאז שהיא נולדה,
חייתה בצל שלו,
|
היה היה זרע
שעף לו ברוח מעץ אחר
העץ האחר היה מזרע
פרי אהבתם של 2 עצים אחרים
וביום אחד פסקה הרוח
והוא נחת
|
המצוי: סוף היום, אין כמו טורניר סוליטר דו קרב במסנג`ר וחגיגת
הניצחון של האחר שלאחריה.
הרצוי: שוב אתם מפריעים לי במסיבה הפרטית שלי? מה נסגר איתכם?
תגידו לי אין לכם חיים? צאו מהחלום שלי! תודה, הרשות להגנת
פנטזיות בע"מ.
|
אני רק יכולה לתאר מה עבר לאמא שלי בראש כשבטעות היא גילתה למה
הבת שלה כל הזמן מספקת תירוצים שהוא לומד בטכניון והוא צריך
ללמוד קשה, שהוא עובד, שבסופשבוע הוא אצל ההורים שלו וכד', ולא
מביאה את החבר הראשון שלה הביתה. החבר הראשון, אהבת חייה של
הילדה שלה, אהבה ב
|
למה לא להזניח את הילדים של כל דור ודור, בייחוד בילדות! או
איך ללמוד לא לאהוב את עצמך פשוטו כמשמעו, בתור ילד ועד
לבגרות.
|
הם רצו שאצעק עד לכלות נשמתי,
הם רצו שאאבד את קולי,
הם רצו שארקוד עד אור הבוקר,
הם רצו שאצלול למצולות,
הם רצו הכל בשבילי...
|
והנה הפלגת למקומות רחוקים ואתה אינך ואני רחוקה שנות אור ממך,
מתגעגעת אליך, ובינתיים נשאר רק השקט שלך.
|
היא נמצאת שם, בראשי, היא לא מוותרת גם שאני נלחמת בה, ואין לי
מה לעשות כנגדה, ואי אפשר לנצח אותה
|
אמצע הלילה, ואני לא מנסה לישון, אני מנסה להירגע. כל חיי אני
מנסה להירגע מאמא אחת. א נעים לי להודות, אני שונאת אותה. נראה
לכם שאפשר גם לאהוב מישהו שאתם שונאים ומתעבים כל כך? שבתור
ילדה, עוד לא בת שמונה, אתם לוקחים סכין שהוצאתם מהמטבח כבר עם
רדת הערב, ובליל
|
מה היינו עושים ללא הפציעות? ללא הנפילות? איך היינו צומחים
בלעדיהם?
|
לו היה אפשר לגדל גברים באקווריום היה לי הרבה יותר קל להשיג
את הבנים שאני רוצה.
|
הגיע הזמן לעבד, לשחרר, לחפור עמוק ולהיכנס, להוציא את כל
הפסולת שאני סוחבת בתוכי, ולהרשות לעצמי להיות, לנשום, לחוות,
להתיפייף.
|
אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
|
|
אני אישה בת 34
ויש לי שדיים
גדולות.
אפרוח ורוד
מתחזה לאישה
בצ'טים. |
|
