|
את הכינוי "קטיה" קיבלה אפרת מחברת ילדות ומאז
הכינוי דבק בה עד לסוף חייה.
היא חייה חיים מגוונים ומלאים אושר ועצב.
כמו שחיים צריכים להיות.
היא עזבה אותנו בגיל 19 יפה, שמחה ובעיקר...
צעירה.
I am the black
You are the white
Can I be more wrong
?For trying to make us right
|
רציתי לומר לך הכל.
אני אוהבת אותך. אני שונאת אותך.
אבל עדיין,
לא יכולתי לומר דבר.
|
כמו כל הדברים הטובים, זה התחיל טוב.
היו נשיקות
היו חיבוקים
היו פרחים
|
הם התנשקו
הוא נישק אותה
היא נישקה אותו
הם הפכו לאחד במשך חמש דקות שלמות
ולי לא נותר אלא לבכות.
|
שם אחד, כל כך קצר, כל כך תמים, כל כך מתוק.
כל כך דנה.
לכם זה אולי סתם עוד שם.
לי - זו דנה.
|
אני רוצה להיות מיוחדת.
כולם בעצם... לא? זה צורך אנושי אני מניחה...
|
זה היה הדבר הכי עצוב בעולם.
נפרדנו.
סתם כך.
|
|
|
מה עדיף:
לתייק ניירת
או לנייק
תיירת?
המתלבט |
|
