זה היה יום רגיל, כמו כול אותם הימים. היא אכלה ארוחת ערב,
וזרקה מבט חפוז על לוח שנה, מחר הוא חוזר. היא לא ראתה אותו
כבר שבועיים, וגם השיחה האחרונה יצא קטועה. הוא רק הספיק לומר
" אימא, דני בבית חולים. אנחנו עולים לקו, אד אני אנהל את
המבצע במקומו". היא דאגה,
|
